אמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחי כל המצות כולן אין אדם יוצא בהן אלא דרך גדילתן שנאמר עצי שטים עמדים דבר אחר עמדים שמא תאמר אבד סיברם ובטל סיכויין תלמוד לומר עצי שטים עמדים שעומדים לעולם ולעולמי עולמים

אבד סיברם – משנגנז אהל מועד בטל לו עולמית. סכויים – תוחלתם ומבטם, כדמתרגמינן הבט נא (בראשית טו) – איסתכי כען לשמיא.

ואמר רב חסדא דריש מרי בר מר מאי דכתיב והנה שני דודאי תאנים מועדים לפני היכל ה' הדוד (האחד) [אחד] תאנים טבות מאד כתנאי, הבכרות והדוד (האחד) [אחד] תאנים רעות מאד אשר לא תאכלנה מרע תאנים הטובות אלו צדיקים גמורים תאנים הרעות אלו רשעים גמורים ושמא תאמר אבד סברם ובטל סיכוים תלמוד לומר הדודאים נתנו ריח אלו ואלו עתידין שיתנו ריח

ועשית את הקרשים למשכן, הה"ד (תהלים קד) ישבעו עצי ה' ארזי לבנון אשר נטע, הרבה בריות ברא הקדוש ברוך הוא בעולמו ולא היה העולם ראוי להשתמש בהן וגנזן הקדוש ברוך הוא מן העולם, ואיזה זה אור שנברא ביום ראשון, דא"ר יהודה בר סימון, האור שברא הקדוש ברוך הוא ביום ראשון אדם צופה ומביט בו מסוף העולם ועד סופו, כיון שנסתכל הקדוש ברוך הוא בדורו של אנוש ובדור המבול ובדור הפלגה שמעשיהם מקולקלים עמד וגנזו מהן שנא' (איוב לח) וימנע מרשעים אורם, ולמי גנזו לצדיקים לעתיד לבא שנאמר (בראשית א) וירא אלהים את האור כי טוב מהו כי טוב שהיה אורו נאה לעולם ולא היה מזיק כשמש הזה, והיכן גנזו בגן עדן שנא' (תהלים צז) אור זרוע לצדיק, והרבה בריות ברא הקדוש ב"ה בעולם ולא היה העולם ראוי להשתמש בהן והיו ראויין להגנז ולא נגנזו מפני כבוד הקדוש ברוך הוא וכו' ואף הארזים היו ראויין להגנז ולא נגנזו, א"ר חנינא לא היה העולם ראוי להשתמש בארזים אלא לא נבראו אלא בשביל המשכן ובשביל בהמ"ק שנא' (תהלים קד) ישבעו עצי ה' ארזי לבנון אשר נטע, ואין לבנון אלא ביהמ"ק שנאמר (דברים ג) ההר הטוב הזה והלבנון,

מדרש תנחומא (בובר) פרשת תרומה סימן ט
אמר לבניו בני עתידים אתם להגאל מכאן, והקב"ה עתיד לומר לכם משאתם נגאלים עשו לי משכן, אלא עמדו ונטעו ארזים, בשעה שיאמר לכם לעשות משכן, והארזים מצויין בידכם, מיד עשו כשאמר להם אביהם, עמדו ונטעו ארזים. אמרו רבותינו הבריח התיכון ירד ביד יעקב למצרים, שהיה משמש מן הקצה אל הקצה, לא עשה אלא היו הארזים אמרו שירה, הוא שדוד אומר אז ירננו כל עצי היער וגו' (תהלים צו יב), אין אז אלא שירה שאומר להקב"ה, ואומר אימתי יעשה משכן, וכשאמר הקדוש ברוך הוא [למשה] שיעשה את המשכן, מה אמר לו ועשית את הקרשים למשכן, אותם הקרשים שהתקין להם אביהם. אמר ר' שמואל בר נחמני כ"ד מיני ארזים היו, ומכלם לא נבחר אלא ז', שנאמר אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדו (ישעיה מא יט), ברוש אלטיין, תדהר (איספרנמין) [איספנדמון], תאשור (נקשנון) [פקסנון] שהוא מאושר מכל מיני ארזים, ומכולם לא נבחר אלא השיטה בלבד, [שנאמר] עצי שטים, ולמה קרא אותה שטים, אלא כדי לרפאות מה שעשו ישראל בשטים. ד"א עצי שטים, חטאו בשטים, ולקו בשטים, חטאו בשטים וישב ישראל בשטים (במדבר כה א), ולקו בשטים ויהיו המתים במגפה (שם שם /במדבר כ"ה/ ט), ולא זזו משם עד שנתרפאו, עמד פנחס והחזיר את החימה מהם, שנאמר פנחס בן אלעזר וגו' (שם שם /במדבר כ"ה/ יא), אמר הקדוש ברוך הוא לעולם הבא אני מרפא את השטים, שנאמר והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב, (ואפיקי) [וכל אפיקי] יהודה ילכו מים ומעין מבית ה' יצא והשקה את נחל השטים (יואל ד יח).

אמר ר"ל אין אדם עובר עבירה אלא א"כ נכנסה בו רוח שטות שנאמר איש איש כי תשטה, תשטה כתיב,

כל המשחיר פניו על דברי תורה בעולם הזה הקדוש ברוך הוא מבהיק זיויו לעולם הבא שנאמר מראהו כלבנון בחור כארזים