מקורות
ואלה תולדות יצחק. יעקב ועשו האמורים בפרשה: אברהם הוליד את יצחק. (לאחר שקרא הקב"ה שמו אברהם אחר כך הוליד את יצחק. דבר אחר), על ידי שכתב הכתוב יצחק בן אברהם, הוזקק לומר אברהם הוליד את יצחק, לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה, שהרי כמה שנים שהתה עם אברהם ולא נתעברה הימנו, מה עשה הקב"ה, צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם,
אלה תולדות אברהם אברהם הוליד את יצחק.
אברהם הוליד את יצחק. דבר אחר ע"י שכתב הכתוב יצחק בן אברהם הוזקק לומר אברהם הוליד את יצחק לפי שהיו ליצני אומרים מאבימלך נתעברה שרה שהרי כמה שנים שהתה עם אברהם ולא נתעברה הימנו.
כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא אלא לכבודו, שנאמר כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו.
מה רב טובך אשר צפנת ליראך.
אלה תולדות השמים והארץ בהבראם.
אמר רבי יהושע בן קרחה בהבראם באברהם, בזכותו של אברהם.
ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם יהוה אל עולם.
ויקרא שם בשם ה אל עולם, אמר ריש לקיש אל תיקרי ויקרא אלא ויקריא מלמד שהקריא אברהם אבינו לשמו של הקב"ה בפה כל עובר ושוב, כיצד לאחר שאכלו ושתו עמוד לברכו אמר להם וכי משלי אכלתם משל אלהי עולם אכלתם הודו ושבחו וברכו למי שאמר והיה העולם.
ר לוי רמי כתיב לה' הארץ ומלואה וכתיב השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם, לא קשיא כאן קודם ברכה כאן לאחר ברכה.
והיה ברכה. דבר אחר ואעשך לגוי גדול זהו שאומרים אלהי אברהם, ואברכך זה שאומרים אלהי יצחק.
ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו וישב יצחק עם באר לחי ראי.
ואלה תולדות ישמעאל בן אברהם אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה לאברהם: אלה הם בני ישמעאל ואלה שמתם בחצריהם ובטירתם שנים עשר נשיאם לאמתם: וישכנו מחוילה עד שור אשר על פני מצרים באכה אשורה על פני כל אחיו נפל.
ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק. ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק.
ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק – רבי יצחק פתח הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים, ת"ר לעתיד לבא הקב"ה מחייה את המתים וינער אותם מעפרן שלא יהיו בנין עפר, כמו שהיו בתחילה שנבראו מעפר ממש בנין שאינו מקוים, ובאותה שעה יתנערו מעפר ויעמדו בבנין מקוים להיות להם קיומא, הה"ד התנערי מעפר קומי שבי ירושלים כו', יתקיימו בקיומן ויעלו מתחת לארץ ויקבלו נשמתן בארץ ישראל וכו' באותו זמן ישיגו הצדיקים דעת שלמה, דאמר רבי יוסי ביומא דיחדי קב"ה בעובדוי זמינין אינון צדיקייא למנדע ליה בליבהון וכדין יסגא סוכלתנו בליבהון כאלו חזו ליה בעיניה, הה"ד ואמר ביום ההוא הנה אלוקינו זה קוינו לו ויושעינו זה ה' קוינו לו נגילה ונשמחה בישעותו, ושמחת הנשמה בגוף יתר מכולם על שיהיו שניהם קיימים וידעו וישיגו בוראם והינו מזיו השכינה, וזה הוא הטוב הגנוז לצדיקים לעתיד לבוא, הה"ד ואלה תולדות יצחק – אלו הם תולדות השמחה והשחוק שיהא בעולם באותו זמן. בן אברהם – היא הנשמה הזוכה לכך ולהיות שלמה במעלתה. אברהם הוליד את יצחק – הנשמה מולידה את השמחה והשחוק הזה בעולם.