מקורות

שמות ד

(א) ויען משה ויאמר והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקלי כי יאמרו לא נראה אליך ידוד:(ב) ויאמר אליו ידוד מזה {מה זה} בידך ויאמר מטה:(ג) ויאמר השליכהו ארצה וישלכהו ארצה ויהי לנחש וינס משה מפניו:(ד) ויאמר ידוד אל משה שלח ידך ואחז בזנבו וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו:

שמות רבה ג יב

ויאמר ה' אל משה שלח נא ידך ואחוז בזנבו, והרי אמרנו למה היה הנחש כנגד משה אלא מה אות היה לישראל בכך, א"ר אליעזר לכך נהפך המטה לנחש כנגד פרעה שנקרא נחש שנאמר (יחזקאל כט) התנים הגדול, ואמר על לויתן נחש בריח לפי שהיה נושך את ישראל, אמר לו הקדוש ברוך הוא ראית פרעה שהוא כנחש עתיד אתה להכותו במטה וסוף הדברים הוא יעשה כעץ מה המטה אינו נושך כך הוא לא ישך, הה"ד שלח ידך ואחוז בזנבו

משלי ל

(יח) שלשה המה נפלאו ממני וארבע {וארבעה} לא ידעתים:(יט) דרך הנשר בשמים דרך נחש עלי צור דרך אניה בלב ים ודרך גבר בעלמה:

ישעיה מה טו

אכן אתה אל מסתתר אלהי ישראל מושיע:

שמות ז

(ט) כי ידבר אלכם פרעה לאמר תנו לכם מופת ואמרת אל אהרן קח את מטך והשלך לפני פרעה יהי לתנין:(י) ויבא משה ואהרן אל פרעה ויעשו כן כאשר צוה ידוד וישלך אהרן את מטהו לפני פרעה ולפני עבדיו ויהי לתנין:(יא) ויקרא גם פרעה לחכמים ולמכשפים ויעשו גם הם חרטמי מצרים בלהטיהם כן:(יב) וישליכו איש מטהו ויהיו לתנינם ויבלע מטה אהרן את מטתם:(יג) ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר ידוד(יד) ויאמר ידוד אל משה כבד לב פרעה מאן לשלח העם:

שמות רבה ט ב

ואמרת אל אהרן קח את מטך, הה"ד (תהלים קי) מטה עוזך ישלח ה' מציון, אין הקדוש ברוך הוא רודה את הרשעים אלא במטה, ולמה לפי שנמשלו לכלבים שנאמר (שם /תהלים/ נט) ישובו לערב יהמו ככלב, כשם שדרכו של כלב ללקות במקל כך הם לוקים, לכך נאמר מטה עוזך, אמר להן הקדוש ברוך הוא פרעה רשע הוא אם אומר לכם תנו מופת הכה אותו במקל, שנאמר אמור אל אהרן קח את מטך

שמות רבה ט ח

ויחזק לב פרעה, ויאמר ה' אל משה כבד לב פרעה, כועס הוא מה הכבד כועס אף לבו של זה נעשה כבד,

תמורה כח א

ואבדתם את שמם – כל העשוי לשמם, ההוא – לכנות להם שם הוא דאתא, לבית גליא – קרינן אותו בית כריא, פני המולך – פני כלב,

משלי כט יט

בדברים לא יוסר עבד כי יבין ואין מענה:

נושאי השיעור