מקורות
(א) ויען משה ויאמר והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקלי כי יאמרו לא נראה אליך ידוד:(ב) ויאמר אליו ידוד מזה {מה זה} בידך ויאמר מטה:(ג) ויאמר השליכהו ארצה וישלכהו ארצה ויהי לנחש וינס משה מפניו:(ד) ויאמר ידוד אל משה שלח ידך ואחז בזנבו וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו:
(יח) שלשה המה נפלאו ממני וארבע {וארבעה} לא ידעתים:(יט) דרך הנשר בשמים דרך נחש עלי צור דרך אניה בלב ים ודרך גבר בעלמה:
ואמרת אל אהרן קח את מטך, הה"ד (תהלים קי) מטה עוזך ישלח ה' מציון, אין הקדוש ברוך הוא רודה את הרשעים אלא במטה, ולמה לפי שנמשלו לכלבים שנאמר (שם /תהלים/ נט) ישובו לערב יהמו ככלב, כשם שדרכו של כלב ללקות במקל כך הם לוקים, לכך נאמר מטה עוזך, אמר להן הקדוש ברוך הוא פרעה רשע הוא אם אומר לכם תנו מופת הכה אותו במקל, שנאמר אמור אל אהרן קח את מטך
ויחזק לב פרעה, ויאמר ה' אל משה כבד לב פרעה, כועס הוא מה הכבד כועס אף לבו של זה נעשה כבד, אינו מבין כסיל הוא (קהלת ז) כי כעס בחיק כסילים ינוח, במה מייסרים את הכסיל במטה, שנאמר (משלי כו) ושבט לגו כסילים, אף משה ייסר פרעה במטה שנאמר והמטה אשר נהפך לנחש וגו',
ויאמר ידוד אל משה כבד לב פרעה מאן לשלח העם:
דבר ואמרת כה אמר אדני ידוד הנני עליך פרעה מלך מצרים התנים הגדול הרבץ בתוך יאריו אשר אמר לי יארי ואני עשיתני:
ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האתת:
כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם ידוד לעבדו שכם אחד
(י) ויבא משה ואהרן אל פרעה ויעשו כן כאשר צוה ידוד וישלך אהרן את מטהו לפני פרעה ולפני עבדיו ויהי לתנין: (יא) ויקרא גם פרעה לחכמים ולמכשפים ויעשו גם הם חרטמי מצרים בלהטיהם כן:(יב) וישליכו איש מטהו ויהיו לתנינם ויבלע מטה אהרן את מטתם: