סימניות מלמעלה כו'. סימניות אלו הן כמין נוני"ן הפוכין ולמ"ד שאין זה מקומה אלא כדי להפסיק בין פורענות כו' כדמסיק יש לכוין שע"כ באו אלו הסימנין בנוני"ן הפוכין כי הנו"ן מורה על פורענות כמ"ש פ"ק דברכות שע"כ לא נכתב נו"ן באשרי לפי שהיא מורה על הנפילה וע"כ הם הפוכים שיתהפך הנפילה לטובה ע"ש סומך ה' לכל הנופלים כמ"ש שם ולמ"ד ספר חשוב בפני עצמו ע"ש חצבה עמודיה שבעה באו הנוני"ן בספר זה שהוא קטן שבספרים שאין בו רק שני פסוקים לרמז שגם ספר הזה כולל נ' שערי בינה והם הפוכים שהם מתהפכים מדעת בן אדם שלא יוכל לעמוד עליהם וגם משה הנזכר בשני פסוקים האלה לא זכה רק למ"ט פנים כמ"ש ותחסרהו מעט מאלהים כדאמרי' במס' נדרים וענין שרמז שנחלקה התורה לז' ספרים כמ"ש שהיא אומנתו של הקב"ה בבריאת עולם בז' ימי בראשית כמ"ש ואהיה אצלו אמון והיינו חצבה התורה עמודיה של עולם שבעה שהם שבעת ימי בראשית:

א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן יצר הרע מסיתו לאדם בעוה"ז ומעיד עליו לעולם הבא שנאמר {משלי כט-כא} מפנק מנוער עבדו ואחריתו יהיה מנון שכן באטב"ח של ר' חייא קורין לסהדה מנון

ת"ש {תהילים קז-כג} יורדי הים באניות עושי מלאכה במים רבים המה ראו מעשי ה' וגו' ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו יחוגו וינועו כשכור וגו' ויצעקו אל ה' בצר להם וגו' יודו לה' חסדו וגו' עשה להן סימניות כאכין ורקין שבתורה לומר לך צעקו קודם גזר דין נענין צעקו לאחר גזר דין אינן נענין הני נמי כיחידין דמו

ת"ר {במדבר י-לה} ויהי בנסוע הארון ויאמר משה פרשה זו עשה לה הקב"ה סימניות מלמעלה ולמטה לומר שאין זה מקומה ר' אומר לא מן השם הוא זה אלא מפני שספר חשוב הוא בפני עצמו כמאן אזלא הא דא"ר שמואל בר נחמן א"ר יונתן {משלי ט-א} חצבה עמודיה שבעה אלו שבעה ספרי תורה כמאן כר' מאן תנא דפליג עליה דר' רשב"ג הוא דתניא רשב"ג אומר עתידה פרשה זו שתיעקר מכאן ותכתב במקומה ולמה כתבה כאן כדי להפסיק בין פורענות ראשונה לפורענות שנייה פורענות שנייה מאי היא {במדבר יא-א} ויהי העם כמתאוננים פורענות ראשונה {במדבר י-לג} ויסעו מהר ה' וא"ר חמא בר' חנינא שסרו מאחרי ה' והיכן מקומה אמר רב אשי בדגלים

{א} לשלמה אלהים משפטיך למלך תן וצדקתך לבן מלך: {ב} ידין עמך בצדק וענייך במשפט: {ג} ישאו הרים שלום לעם וגבעות בצדקה: {ד} ישפט עניי עם יושיע לבני אביון וידכא עושק: {ה} ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים: {ו} ירד כמטר על גז כרביבים זרזיף ארץ: {ז} יפרח בימיו צדיק ורב שלום עד בלי ירח: {ח} וירד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ: {ט} לפניו יכרעו ציים ואיביו עפר ילחכו: {י} מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו מלכי שבא וסבא אשכר יקריבו: {יא} וישתחוו לו כל מלכים כל גוים יעבדוהו: {יב} כי יציל אביון משוע ועני ואין עזר לו: {יג} יחס על דל ואביון ונפשות אביונים יושיע: {יד} מתוך ומחמס יגאל נפשם וייקר דמם בעיניו: {טו} ויחי ויתן לו מזהב שבא ויתפלל בעדו תמיד כל היום יברכנהו: {טז} יהי פסת בר בארץ בראש הרים ירעש כלבנון פריו ויציצו מעיר כעשב הארץ: {יז} יהי שמו לעולם לפני שמש ינין שמו ויתברכו בו כל גוים יאשרוהו

{א} משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך: {ב} זכר עדתך קנית קדם גאלת שבט נחלתך הר ציון זה שכנת בו: {ג} הרימה פעמיך למשאות נצח כל הרע אויב בקדש: {ד} שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות: {ה} יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדמות: {ו} ועת פתוחיה יחד בכשיל וכילפת יהלמון: {ז} שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן שמך: {ח} אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל מועדי אל בארץ: {ט} אותתינו לא ראינו אין עוד נביא ולא אתנו ידע עד מה: