מקורות
מכתב לחזקיהו מלך יהודה בחלתו ויחי מחליו. אני אמרתי בדמי ימי אלכה בשערי שאול פקדתי יתר שנותי. אמרתי לא אראה יה יה בארץ החיים לא אביט אדם עוד עם יושבי חדל.
אמרתי לא אראה יה – לא אשתמש עוד בשם של יה. בארץ החיים – חיים משתמשין בו אבל המתים אינם רשאין שנאמר לא המתים יהללויה חק למתים שאין מזכירין שם בן שתי אותיות לעולם.
לא המתים יהללו יה ולא כל ירדי דומה.
אז ישיר משה – אז כשראה הנס עלה בלבו שישיר שירה, וכן (יהושע י יב) אז ידבר יהושע, וכן (מלכים א' ז ח) ובית יעשה לבת פרעה, חשב בלבו שיעשה לה, אף כאן ישיר, אמר לו לבו שישיר, וכן עשה, ויאמרו לאמר אשירה לה'. וכן ביהושע, כשראה הנס אמר לו לבו שידבר וכן עשה (יהושע י יב) ויאמר לעיני ישראל, וכן שירת הבאר שפתח בה (במדבר כא יז) אז ישיר ישראל, פירש אחריו עלי באר ענו לה. (מלכים יא ז) אז יבנה שלמה במה, פירשו בו חכמי ישראל שבקש לבנות ולא בנה. למדנו שהיו"ד על שם המחשבה נאמרה, זהו ליישב פשוטו.
בטחו בה' עדי עד כי ביה ה' צור עולמים.
כדבעא מיניה רבי יהודה נשיאה מר' אמי מאי דכתיב בטחו ביי' עדי עד כי ביה יי' צור עולמים אמר ליה כל התולה בטחונו בהקב"ה הרי לו מחסה בעולם הזה ולעולם הבא אמר ליה אנא הכי קא קשיא לי מאי שנא דכתיב ביה ולא כתיב יה כדדרש ר' יהודה בר ר' אילעאי אלו שני עולמות שברא הקדוש ברוך הוא אחד בה"י ואחד ביו"ד ואיני יודע אם העולם הבא ביו"ד והעולם הזה בה"י אם העולם הזה ביו"ד והעולם הבא בה"י כשהוא אומר אלה תולדות השמים והארץ בהבראם אל תקרי בהבראם אלא בה"י בראם [הוי אומר העולם הזה בה"י והעולם הבא ביו"ד].
כי בצל החכמה בצל הכסף ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה.
מה רבו מעשיך ה' כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך.
כשנתן הקדוש ברוך הוא תורה לישראל נתן בה מצות עשה ומצות לא תעשה ונתן למלך מקצת מצות שנא' (דברים יז) לא ירבה לו סוסים וכסף וזהב וגו', ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו, עמד שלמה המלך והחכים על גזירתו של הקדוש ברוך הוא ואמר למה אמר הקדוש ברוך הוא לא ירבה לו נשים לא בשביל שלא יסור לבבו אני ארבה ולבי לא יסור, אמרו רבותינו באותה שעה עלתה יו"ד שבירבה ונשתטחה לפני הקדוש ברוך הוא ואמרה רבון העולמים לא כך אמרת אין אות בטלה מן התורה לעולם, הרי שלמה עומד ומבטל אותי ושמא היום יבטל אחת ולמחר אחרת עד שתתבטל כל התורה כולה, אמר לה הקדוש ברוך הוא שלמה ואלף כיוצא בו יהיו בטלין וקוצה ממך איני מבטל, ומנין שבטל אותה מן התורה וחזר לתורה שנאמר (בראשית יז) שרי אשתך לא תקרא שמה שרי כי שרה שמה, והיכן חזר (במדבר יג) ויקרא משה להושע בן נון יהושע.
שרי היא שרה בתחלה נעשית שרי לאומתה ולבסוף נעשית שרה לכל העולם כולו
לא תקרא את שמה שרי, דמשמע שרי לי ולא לאחרים, כי שרה סתם שמה. שתהא שרה על כל
ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק. ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק. וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו. ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע.
כי מראש צרים אראנו ומגבעות אשורנו הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב
ראש צורים אלו האבות, ומגבעות אלו האמהות.
יו"ד שניטל מן שרה קרא תגר עד שבא יהושע והוסיף לו משה י' י"ה יושיעך מעצת המרגלים
מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה… לא אמות כי אחיה ואספר מעשי יה. יסר יסרני יה ולמות לא נתנני.