מקורות

ספר יצירה ד ג

שבע כפולות בג"ד כפר"ת, שבע ולא שש, שבע ולא שמונה. שש צלעות לששה סדרים כנגד שבע קצוות, מהן שש קצוות מעלה ומטה מזרח מערב צפון ודרום, והיכל הקדש מכוון באמצע, והוא נושא את כולן. ברוך כבוד ה' ממקומו

דברים לג

ולגד אמר ברוך מרחיב גד כלביא שכן וטרף זרוע אף קדקד וירא ראשית לו כי שם חלקת מחקק ספון ויתא ראשי עם צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל

רש"י דברים לג כא

ויתא – גד. ראשי עם – הם היו הולכים לפני החלוץ בכבוש הארץ לפי שהיו גבורים וכה"א חלוצים תעברו לפני אחיכם

רש"י בראשית מט יט

גדודים יגודו הימנו שיעברו הירדן עם אחיהם למלחמה כל חלוץ עד שנכבשה הארץ

רש"י דברים לג כ

וטרף זרוע אף קדקד – הרוגיהם היו ניכרין חותכים הראש עם הזרוע במכה אחת

ילקוט שמעוני

בא מי שעתיד לגדד משתיתן של אומות העולם מנו אליהו אליהו משל מי…רב נהוראי אומר מגד היה דכתיב ויאמר אליהו התשבי מתושבי גלעד

במדבר רבה יט כט

כתיב (דברים א, ד): סיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון, אלו חשבון מלאה יתושים אין כל בריה יכולה לכבשה, ואלו היה סיחון בבקעה אין כל בריה יכולה לשלט בו, ואין צריך לומר שהיה גבור ושרוי בעיר מבצר. אשר יושב בחשבון, אלו יושב לו בעירות שלו הוא ואכלוסיו, היו ישראל מתיגעין בו לכבש את כל עיר ועיר, אלא כנסן הקדוש ברוך הוא לפניהם למסרן בידן בלא צער

סוטה מד א

ויספו השוטרים לדבר אל העם וגו' ר' עקיבא אומר הירא ורך הלבב כמשמעו שאינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה רבי יוסי הגלילי אומר הירא ורך הלבב זהו המתיירא מן העבירות שבידו

סוטה מד ב

כמאן אזלא הא דתניא שח בין תפילה לתפילה בעבירה היא בידו וחוזר עליה מעורכי המלחמה כמאן כר"י הגלילי

מנחות לו א

על תפילה של יד אומר ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו להניח תפילין על תפילין. של ראש אומר ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות תפילין אביי ורבא דאמרי תרוייהו לא סח מברך אחת סח מברך שתים תנא סח בין תפילה לתפילה עבירה היא בידו וחוזר עליה מערכי המלחמה

רא"ש קטנות טו

תניא סח בין תפלה לתפלה עבירה היא (בידו) וחוזר עליה מעורכי המלחמה שעל שם קיום מצות תפילין שתקנו יתקיים באנשי המלחמה וטרף זרוע אף קדקוד

מעדני יו"ט קטנות טו

אבל אכתי צריכים אנו למודעי בעיקר הדין למה עבירה היא בידו כשסח וכתב הר"ן בסוף ר"ה בשם הרז"ה דהיינו טעמא משום דאע"ג דשתי מצות הן כיון דכתוב בתפילין של יד ושל ראש והיו לאות על ידך ולזכרון בין עיניך צריך זכירה שיהא תיכף תפלה של ראש לתפלה של יד שתהא הויה אחת לשתיהם ע"כ

רמב"ם מלכים ז

מי האיש הירא ורך הלבב כמשמעו שאין בליבו כוח לעמוד בקשרי המלחמה ומאחר שייכנס אדם בקשרי המלחמה יישען על מקוה ישראל ומושיעו בעת צרה ויידע שעל ייחוד השם הוא עושה מלחמה וישים נפשו בכפו ולא יירא ולא יפחד ולא יחשב לא באשתו ולא בבניו אלא ימחה זכרם מליבו וייפנה מכל דבר למלחמה. וכל המתחיל לחשב ולהרהר במלחמה ומבהיל עצמו עובר בלא תעשה שנאמר "אל יירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם". ולא עוד אלא שכל דמי ישראל תלויין בצווארו ואם לא ניצח ולא עשה מלחמה בכל ליבו ובכל נפשו הרי זה כמי ששפך דמי הכול שנאמר "ולא יימס את לבב אחיו כלבבו" והרי מפורש בקבלה "ארור עושה מלאכת ה' רמייה וארור מונע חרבו מדם". וכל הנלחם בכל ליבו בלא פחד ותהיה כוונתו לקדש את השם בלבד מובטח לו שלא ימצא נזק ולא תגיעו רעה.."

רש"י דברים לג כ

וטרף זרוע אף קדקד – הרוגיהם היו ניכרין חותכים הראש עם הזרוע במכה אחת

ויקרא רבה ל ב

משל לשנים שנכנסו אצל הדיין ולית אנן ידעין מאן הוא נוצח אלא מאן דנסב באיין בידיה אנן ידעין דהוא נצוחייא כך ישראל ואומות העולם באין ומקטרגים לפני הקב"ה בר"ה ולית אנן ידעין מאן נצח אלא במה שישראל יוצאין מלפני הקדוש ברוך הוא ולולביהן ואתרוגיהן בידן אנו יודעין דישראל אינון נצוחייא לפיכך משה מזהיר לישראל ואומר להם "ולקחתם לכם ביום הראשון"

תענית ה ב

א"ר יוחנן יעקב אבינו לא מת

רש"י בראשית מט יט

הוא יגוד עקב – כל גדודיו ישובו על עקבם לנחלתם שלקחו בעבר הירדן ולא יפקד מהם איש