מקורות
וביום שמחחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני יהוה אלהיכם
אני ה' אלהיכם. למה נאמר, לפי שהוא אומר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם בחודש השביעי וגו' אבל מלכיות לא שמענו ת"ל ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו זה שופרות ומלכיות וכו' א"כ מה ראו חכמים לומר מלכות תחילה ואחר כך זכרונות ושופרות, אלא המליכהו עליך תחילה ואחר כך בקש מלפניו רחמים כדי שתזכר לו ובמה בשופר של חירות ואין שופר אלא של חירות שנאמר והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האבדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים
ואמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות, מלכיות כדי שתמלכוני עליכם זכרונות כדי שיעלה זכרונכם לפני לטובה, ובמה בשופר.
אמר רבי יהושע בן לוי בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה שכל מי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף וכו' ואומר והלחת מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלחת אל תיקרי חרות אלא חירות שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה וכל מי שעוסק בתורה הרי זה מתעלה שנאמר וממתנה נחליאל ומנחליאל במות.
ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאשה עמה ויאכל
ויהי ביום השלישי בהית הבקר ויהי קלת וברקים וענן כבד על ההר וקל שפר חזק מאד ויחרד כל העם אשר במחנה
ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו: תמשליהו במעשי ידיך כל שתה תחת רגליו
בטחו ביהוה עדי עד כי ביה יהוה צור עולמים
וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה
ונפח באפוהי נשמתא דחיי והות באדם לרוח ממללא
ידבר עמים תחתינו ולאמים תחת רגלינו: יבחר לנו את נחלתנו את גאון יעקב אשר אהב סלה: עלה אלהים בתרועה יהוה בקול שופר.