מקורות
א"ל רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי כד הוינן זוטרי לגברי השתא דקשישנא לדרדקי אמר ליה מעיקרא כתיב וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחותם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ולבסוף כתיב הנה אנכי שולח מלאך לפניך לשמרך בדרך.
אמר רבי חייא בר אשי אמר רב תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא שנאמר ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון:
אמר רב חסדא אמר מר עוקבא ואמרי לה אמר רב חסדא [אמר רבי ירמיה] דרש מרימר מאי דכתיב וישקוד ה' על הרעה ויביאה עלינו כי צדיק ה' אלהינו משום דצדיק ה' אלהינו וישקוד ה' על הרעה ויביאה עלינו?… עולא אמר שהקדים שתי שנים לונושנתם
ומשה בן מאה ועשרים שנה במותו לא כהתה עינו ול נ ס לחה
עודני היום חזק כאשר ביום שלוח אותי משה ככחי אד וככחי עתה למלחחמה ולצאת ולבא
ויש מי שלא יגיע למדרגה שיאור חשכו בברק, אבל בגשם טהור זך או כיוצא בו, מן האבנים וזולתם אשר יאירו במחשכי הלילה. ואפילו האור ההוא הקטן אשר יזרח עלינו גם כן אינו תדיר, אבל יציץ ויעלם, כאלו הוא 'להט החרב המתהפכת'. וכפי אלו הענינים יתחלפו מדרגות השלמים. אמנם אשר לא ראו אור כלל אפילו יום אחד, אבל הם בלילה יגששו – והם אשר נאמר בהם, "לא ידעו ולא יבינו, בחשכה יתהלכו" – ונעלם מהם האמת כלו, עם חזק הראותו, כמו שאמר בהם, "ועתה לא ראו אור, בהיר הוא בשחקים", והם המון העם – אין מבוא לזכרם הנה בזה המאמר
ואמר לו אנטונינוס לרבי מאימתי יצר הרע שולט באדם משעת יצירה או משעת יציאה אמר לו משעת יצירה אמר לו אם כן בועט במעי אמו ויוצא אלא משעת יציאה אמר רבי דבר זה למדני אנטונינוס ומקרא מסייעו שנאמר לפתח חטאת רובץ.
ומאי איריא דתני שלש ליתני שלשה משום דקא בעי למיתני דרך ודרך לשון נקבה הוא דכתיב והודעת להם את הדרך ילכו בה…
כי הוינן זוטרי לגברי – כשהיינו קטנים היינו חשובים כגברי: השתא דקשישנא – עכשיו שהזקננו הננו שפלים כתינוקות:
עולא אמר – היינו צדקה שמיהר להביא הרעה לסוף ח' מאות וחמשים דהיינו ב' שנים קודם ונושנתם דהיא בגימטריא ח' מאות וחמשים ושתים ואם שהו עד ונושנתם היה מתקיים בהן כי אבד תאבדון:
אשר אנכי מצוך היום – לא יהיו בעיניך כדיוטגמא ישנה שאין אדם סופנה אלא כחדשה שהכל רצין לקראתה. דיוטגמא מצות המלך הבאה במכתב:
ביום הזה – כז (שבת פו) בראש חודש לא היה צריך לכתוב אלא ביום ההוא מהו ביום הזה שיהיו דברי תורה חדשים עליך כאלו היום נתנו:
ובחד בשבא לא אמר להו ולא מידי משום חולשא דאורחא.
בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני
(ז) ויאמר ה' ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מפני נגשיו כי ידעתי את מכאביו:
כשיצאו ישראל ממצרים אמר להם הקב"ה אין לכם חדש אחר גדול מזה לפיכך נקרא ראשון שנאמר ראש חדשים