ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשתיו וישכב במקום ההוא

הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני

 ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר  

ד"א קחה לי עגלה משולשת זו בבל שהעמידה ג' מלכים נבוכדנצר ואויל מרודך ובלשצר ועז משולשת זו מדי שהיתה מעמידה ג' מלכים כורש ודריוש ואחשורוש ואיל משולש זו יון ר' אלעזר ור' יוחנן ר"א אמר כל הרוחות כבשו בני יון ורוח מזרחית לא כבשו א"ל רבי יוחנן והכתיב (דניאל ח) ראיתי את האיל מנגח ימה וצפונה ונגבה וכל חיות לא יעמדו לפניו ואין מציל מידו ועשה כרצונו והגדיל הוא דעתיה דר"א דלא אמר מזרחית ותור וגוזל זו מלכות אדום תור הוא אלא שגזלן הוא

וכשחלה רבי יוחנן בן זכאי נכנסו תלמידיו לבקרו כיון שראה אותם התחיל לבכות אמרו לו תלמידיו נר ישראל עמוד הימיני פטיש החזק מפני מה אתה בוכה אמר להם אילו לפני מלך בשר ודם היו מוליכין אותי שהיום כאן ומחר בקבר שאם כועס עלי אין כעסו כעס עולם ואם אוסרני אין איסורו איסור עולם ואם ממיתני אין מיתתו מיתת עולם ואני יכול לפייסו בדברים ולשחדו בממון אעפ"כ הייתי בוכה ועכשיו שמוליכים אותי לפני ממ"ה הקב"ה שהוא חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים שאם כועס עלי כעסו כעס עולם ואם אוסרני איסורו איסור עולם ואם ממיתני מיתתו מיתת עולם ואיני יכול לפייסו בדברים ולא לשחדו בממון ולא עוד אלא שיש לפני שני דרכים אחת של גן עדן ואחת של גיהנם ואיני יודע באיזו מוליכים אותי ולא אבכה אמרו לו רבינו ברכנו אמר להם יהי רצון ושתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם אמרו לו תלמידיו עד כאן אמר להם ולואי תדעו כשאדם עובר עבירה אומר שלא יראני אדם. בשעת פטירתו אמר להם פנו כלים מפני הטומאה והכינו כסא לחזקיהו מלך יהודה שבא:

ובמדרש רבה בפרשת לך לך (פ' מ"ד) עגלה משולשת זה בבל שהעמידה ג' מלכים נבוכדנצר ואויל מרודך ובלשצר, עז משולשת זה מדי שהיא העמידה ג' מלכים כורש דריוש ואחשורוש, ואיל משולש זה יון, רבי אליעזר ור"י רבי אליעזר אומר כל הרוחות כבשו בני יון ורוח מזרחית לא כבשו אמר רבי יוחנן והכתיב וראיתי את האיל והנה מנגח ימה וצפונה ונגבה, הוא דעתו דרבי אליעזר שלא אמר מזרחה, תור וגוזל זו אדום תור הוא אלא שגזלן הוא, דבר אחר ויקח את כל אלה רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר שרי אומות העולם הראה לו, ורבי נחמיה אומר שרי ישראל הראה לו כו' ששם סנהדרין גדולה של ישראל יושבת וחותמת דיניהן של ישראל, ואת הצפור לא בתר רבי אבא בר כהנא בשם רבי לוי אמר הראה לו הקדוש ברוך הוא כל מי שמעמיד פנים בגל הגל שוטפו וכל מי שאינו מעמיד פנים בגל אין הגל שוטפו וירד העיט על הפגרים נסב אברהם מכיש והיה מכיש להו ולא הוו מכתשין אף על פי כן וישב אותם אברם בתשובה אמר רבי עזריה לכשיעשו בניך פגרים בלא גידים ועצמות זכותך עומדת להם ע"כ

ויש לזה טעם נפלא כי לקטנות הרביעית אין לה כריתה והעברה בתוך הגזרים, והחלק יורה על החשיבות כי בדבר גדול שייך חלוק כמו שהתבאר למעלה, ועם שהיא מלכות גדולה מאוד מאוד וטבעה יוצא בכל העולם אבל בעצמה קטנה. וזהו שדרשו תור הוא אלא שהוא גזלן, וזה סוד גדול בענין אדום שהוא אומה פחותה בעצמה אלא שהיא גוזלת, וכמו הגזלן אשר יש לו ממון רב בשקר, ואין זה בעצמו מצד שנתן השם יתברך אליו רק גוזל אחרים, כך חשיבות אדום אינו מפני עילוי מציאותם בעצמם עד שיהיו חשובים בעצמם, רק הם מציאות שקר ולוקח דבר שאינו ראוי, וכל הדברים האלו ידועים בענין אדום שהוא קטן ובזוי לפני הקדוש ברוך הוא ובעולם הזה הוא גדול:

ויותר יעקב לבדו אמר רבי אלעזר שנשתייר על פכין קטנים מכאן לצדיקים שחביב עליהם ממונם יותר מגופם וכל כך למה לפי שאין פושטין ידיהן בגזל

למה נקרא שמן אנשי כנסת הגדולה שהחזירו עטרה ליושנה אתא משה אמר (דברים י, יז) האל הגדול הגבור והנורא אתא ירמיה ואמר נכרים מקרקרין בהיכלו איה נוראותיו לא אמר נורא אתא דניאל אמר נכרים משתעבדים בבניו איה גבורותיו לא אמר גבור אתו אינהו ואמרו אדרבה זו היא גבורת גבורתו שכובש את יצרו שנותן ארך אפים לרשעים ואלו הן נוראותיו שאלמלא מוראו של הקב"ה היאך אומה אחת יכולה להתקיים בין האומות

כי בא השמש כיבה השמש מלמד שהשקיע הקדוש ברוך הוא חמה שלא בעונתה בשביל לדבר עם יעקב אבינו בצינעא. משל לאוהבו של מלך שבא לפרקים אצלו אמר המלך כבו הפנסים שאני מבקש לדבר עם אוהבי בצינעא כך השקיע הקדוש ברוך הוא חמה שלא בעונתה כדי לדבר עם יעקב בצינעא:

 והיה ביום ההוא יסור סבלו מעל שכמך ועלו מעל צוארך וחבל על מפני שמן

תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבתינו מימי קדם

עוד אחרת יש [להם] ברומי אחת לשבעים שנה מביאין אדם שלם ומרכיבין אותו על אדם חיגר ומלבישין אותו בגדי אדם הראשון ומניחין לו בראשו קרקיפלו של רבי ישמעאל ותלו ליה [בצואריה] מתקל [ר'] זוזא דפיזא ומחפין את השווקים באינך ומכריזין לפניו סך קירי פלסתר אחוה דמרנא זייפנא דחמי חמי ודלא חמי לא חמי מאי אהני לרמאה ברמאותיה ולזייפנא בזייפנותיה ומסיימין בה הכי ווי לדין כד יקום דין 

וחובל עול מפני שמן א"ר יצחק נפחא חובל עול של סנחריב מפני שמנו של חזקיהו שהיה דולק בבתי כנסיות ובבתי מדרשות מה עשה נעץ חרב על פתח בית המדרש ואמר כל מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב זו בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ מגבת ועד אנטיפרס ולא מצאו תינוק ותינוקת איש ואשה שלא היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה 

והאמת נעדרת שנאמר (ישעיהו נט, טו) ותהי האמת נעדרת מאי ותהי האמת נעדרת אמרי דבי רב מלמד שנעשית עדרים עדרים והולכת לה

עוד אחרת יש [להם] ברומי אחת לשבעים שנה מביאין אדם שלם ומרכיבין אותו על אדם חיגר ומלבישין אותו בגדי אדם הראשון ומניחין לו בראשו קרקיפלו של רבי ישמעאל ותלו ליה [בצואריה] מתקל [ר'] זוזא דפיזא ומחפין את השווקים באינך ומכריזין לפניו סך קירי פלסתר אחוה דמרנא זייפנא דחמי חמי ודלא חמי לא חמי מאי אהני לרמאה ברמאותיה ולזייפנא בזייפנותיה ומסיימין בה הכי ווי לדין כד יקום דין 

הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד

ויפגעו רבותינו פירשוֹ לשון תפִלה — (ירמיהו ז טז) "ואל תפגע בי", ולמדנו שתִקן תפלת ערבית. ושִנה הכתוב ולא כתב 'ויתפלל' — ללמדך, שקפצה לו הארץ, כמו שמפורש בפרק גיד הנשה (חולין צא ב).

"וראשית אוני" – היא טפה ראשונה שלו שלא ראה קרי מימיו