איתמר, רבי יוסי ברבי חנינא אמר תפלות אבות תקנום. רבי יהושע בן לוי אמר תפלות כנגד תמידין תקנום.

ה. וכן תקנו שיהא מנין התפלות כמנין הקרבנות שתי תפלות בכל יום כנגד שני תמידין וכל יום שיש קרבן מוסף תקנו בו תפלה שלישית כנגד קרבן מוסף ותפלה שהיא כנגד תמיד של בקר היא הנקראת תפלת השחר ותפלה שכנגד תמיד של בין הערבים היא הנקראת תפלת מנחה ותפלה שכנגד המוספין היא נקראת תפלת המוספין: ו. וכן התקינו שיהא אדם מתפלל תפלה אחת בלילה שהרי איברי תמיד של בין הערבים מתעכלין והולכין כל הלילה שנאמר היא העולה וגו' כענין שנאמר ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע קולי ואין תפלת ערבית חובה כתפלת שחרית ומנחה ואף ע"פ כן נהגו כל ישראל בכל מקומות מושבותיהם להתפלל ערבית וקבלוה עליהם כתפלת חובה.

היא שצונו לעבדו וכבר נכפל צווי זה פעמים באמרו ועבדתם את ה' אלהיכם ואמר ואותו תעבדו ואמר ואותו תעבוד ואמר ולעבדו ואף על פי שזה הצווי הוא גם כן מהצוויים הכוללים כמו שביארנו בשורש ד' הנה יש בו יחוד שהוא צוה בתפלה ולשון ספרי ולעבדו זו תפלה ואמרו גם כן ולעבדו זה תלמוד ובמשנתו של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אמרו מנין לעיקר תפלה בתוך המצות מהכא את ה' אלהיך תירא ואותו תעבוד ואמרו עבדוהו בתורתו ועבדוהו במקדשו כלומר ללכת שם להתפלל בו ונגדו כמו שבאר שלמה ע"ה

ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה.

אמר רבי עקיבא אלו כ"ב אותיות שבהן נתנה תורה לשבטי ישראל, והן חקוקין בעט שלהבת על כתר נורא ואיום של הקדוש ברוך הוא, ובשעה שבקש הקדוש ברוך הוא לבראות העולם מיד ירדו כולם ועמדו לפני הקדוש ברוך הוא, זה אומר לפניו בי תברא את העולם וזה אומר לפניו בי תברא את העולם. בתחלה נכנסה תי"ו לפני הקדוש ברוך הוא ואמרה לפניו רבש"ע רצונך שתברא בי את עולמך שבי אתה נותן תורה לישראל ע"י משה, שכך כתיב תורה צוה לנו משה וגו'. השיב הקדוש ברוך הוא ואמר לה לאו כו'. אח"כ נכנס בי"ת לפני הקדוש ברוך הוא ואמרה לפניו רבש"ע רצונך שתברא בי את עולמך שבי משבחין לפניך באי עולם בכל יום, שנאמר ברוך ה' לעולם אמן ואמן, ברכו ה' מלאכיו וגו', ואומר ברכו ה' כל צבאיו וגו', ועתידין כל דורות העולם לומר לפניך ברוך ה' אלקי ישראל , ואומר וברוך שם כבודו לעולם וימלא כבודו וגו'. מיד קבל הקדוש ברוך הוא ממנו ואמר לו הן. א"ל ברוך הבא בשם ה', וברא בו את עולמו בבי"ת שנאמר בראשית ברא אלהים וגו'. האל"ף כיון ששמע הדבר וראה את הקדוש ברוך הוא מקבל הימנו וברא את העולם בבי"ת עמד לו לצד אחר ושתק עד שקרא לו הקדוש ברוך הוא וא"ל אל"ף אל"ף מפני מה אתה שותק ואינך אומר כלום, השיב האל"ף ואמר רבש"ע אין בי כח לעמוד לפניך ולומר כלום. א"ל למה, א"ל מפני שכל האותיות הם נמנים במנין מרובה ואני במנין מועט, בי"ת בשנים גימ"ל בשלשה דל"ת בארבעה ה"א בחמשה ואני באחד, השיב הקדוש ברוך הוא ואמר לו אל"ף אל תירא שאתה ראש לכולן כמלך, אתה אחד ואני אחד ותורה אחת, ובך אני עתיד ליתנה לישראל עמי שנקראו אחד במתנה ולהנחילה להן על הר סיני שנאמר אנכי ה' אלקיך.

ולא אבה ה' אלקיך לשמוע אל בלעם ויהפך ה' אלקיך לך את הקללה לברכה כי אהבך ה' אלקיך.

מצינו שעשה אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה שנאמ' עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חוקותי ותורותי.

ובתורתו יהגה אמר ר' שמעון אב לא למדו ורב לא היה לו, ומהיכן למד את התורה, אלא זימן לו הקדוש ברוך הוא שתי כליותיו כמין שני רבנים והיו נובעות ומלמדות אותו תורה וחכמה, היינו הא דכתיב (תהלים טז) אברך את ה' אשר יעצני אף לילות יסרוני כליותי.

רבי לוי אמר מעצמו למד תורה

רבי יוחנן דידיה אמר אנכי נוטריקון אנא נפשי כתיבת יהבית

רבי יודן בשם רבי יודא ב"ר סימון ורבי יהודה ורבי נחמיה ר' יהודה אומר בשעה ששמעו ישראל אנכי ה' אלהיך נתקע תלמוד תורה בלבם והיו למדים ולא היו משכחין

ראוה מדברת עם אחד ואמרו לה מה טיבו של איש זה איש פלוני וכהן הוא וכו'. מאי מדברת זעירי אמר נסתרה רב אסי אמר נבעלה.

ואמר רבי אחא אמר רבי אלעזר, מנין שקראו הקדוש ברוך הוא ליעקב א'ל, שנאמר ויקרא לו א'ל אלקי ישראל, דאי סלקא דעתך למזבח קרא ליה יעקב א'ל, ויקרא לו יעקב מיבעי ליה, אלא ויקרא לו ליעקב א'ל, ומי קראו א'ל, אלקי ישראל.

והנה ה' נצב עליו ויאמר, אני ה' אלקי אברהם אביך ואלקי יצחק, הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך.

ואמר רבה א"ר יוחנן, עתידין צדיקים שנקראין על שמו של הקב"ה, שנאמר כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו.

ה לה' תגמלו זאת עם נבל ולא חכם הלוא הוא אביך קנך הוא עשך ויכננך

הא קדם ה' אתון גמלין דא, עמא דקבילו אוריתא ולא חכימו

דתניא לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבבכם איזו היא עבודה שהיא בלב הוי אומר זו תפלה.

ותאמר רחל, נפתולי אלקים נפתלתי, עם אחותי גם יכולתי, ותקרא שמו נפתלי.