מקורות
היא שציונו להכרית זרע עמלק לבד משאר זרע עשיו, זכרים ונקבות קטנים וגדולים והוא אמרו יתעלה תמחה את זכר עמלק וכבר קדם לנו אמרם שלש מצוות נצטוו בני ישראל בשעת כניסתם לארץ למנות להם מלך, ולבנות בית הבחירה, ולמחות זרע עמלק, ומלחמת עמלק היא מלחמת מצוה
היא שצונו לזכור מה שעשה לנו עמלק מהקדימו להרע לנו ושנאמר זה בכל עת ועת ונעורר הנפשות במאמרים להלחם בו ונזרז העם לשנוא אותו עד שלא תשכח המצוה ולא תחלש שנאתו ותחסר מן הנפשות עם אורך הזמן והוא אמרו יתעלה זכור את אשר עשה לך עמלק וכו' ולשון ספרא זכור את אשר עשה לך עמלק יכול בלבבך כשהוא אומר לא תשכח הרי שכחת הלב אמורה הא מה אני מקיים זכור שתהא שונה בפיך. הלא תראה שמואל הנביא כשהתחיל לעשות המצוה הזאת איך עשה, שהוא זכר תחלה מעשהו הרע ואחרי כן צוה להרגם, והוא אמרו יתעלה פקדתי את אשר עשה לך עמלק לישראל אשר שם לו בדרך בעלותו ממצרים
והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וגו' וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה אלא לומר לך כל זמן שהיו ישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו מתגברים ואם לאו היו נופלין
בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ: והארץ היתה תוהו ובוהו וחשך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים
ר' שמעון בן לקיש פתר קריא בגליות והארץ היתה תוהו זה גלות בבל שנאמר ראיתי את הארץ והנה תוהו, ובהו זה גלות מדי ויבהילו להביא את המן, וחשך זה גלות יון שהחשיכה עיניהם של ישרארל בגזירותיהן וכו', על פני תהום זה גלות ממלכת הרשעה שאין להם חקר כמו התהום וכו', ורוח אלהים מרחפת זה רוחו של מלך המשיח וכו' באיזה זכות ממשמשת ובאה המרחפת על פני המים, בזכות התשובה שנמשלה כמים שנאמר שפכי כמים לבך
וירא את עמלק וישא משלו ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אובד
וכל העם ראים את הקולות ואת הלפידים ואת קול השופר ואת ההר עשן וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק: ויאמר משה אלך העם אל תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו
תניא בעבור תהיה יראתו על פניכם זו בושה
זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים: אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים
אחר הדברים האלה גדל המלך אחשורוש את המן בן המדתא האגגי וגו' וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כרעים ומשתחוים להמן כי כן צוה לו המלך ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה: הרצים יצאו דחופים בדבר המלך והדת נתנה בשושן הבירה והמלך והמן ישבו לשתות והעיר שושן נבוכה: ומרדכי ידע את כל אשר נעשה ויקרע מרדכי את בגדיו וילבש שק ואפר ויצא בתוך העיר ויזעק זעקה גדול ומרה
ויך כל בכור בארצם ראשית אונים באהלי חם
יראו מיהוה כל הארץ ממנו יגורו כל ישבי תבל: כי הוא אמר ויהי הוא צוה ויעמד.
הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת
וגם ללוט ההלך את אברם היה צאן ובקר ואהלים: ולא נשא אתם הארץ לשבת יחדו כי היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדו