מקורות

ראש השנה יח א

ומי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו כה' אלוקינו בכל קוראינו אליו, והכתיב דרשו ה' בהמצאו התם ביחיד הכא בציבור, ביחיד אימת, אמר רבה בר אבוה אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים

אדרת אליהו בראשית א יד

מפני שעשרת ימים שבין כסא לעשור נקראים ראש השנה לפי שימי שנת החמה יתרים על שנת הלבנה במספרם ולכן המעשים הנאותים הנפעלים בימים אלו חשובים ככל השנה

גר"א ספרא דצניעותאא תנינא

שנת החמה יתרה על שנת הלבנה עשרה ימים ואלו הם עשרה ימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים ימי העיבור, ולכן הם נחשבים לשנה שעברה כמו שאמרו ארע לו קרי או אונס קודם יוהכ"פ נידון לשעבר אחר יוהכ"פ נידון להבא, ובשלש שנים מצטרפים לחדש

ויקרא רבה כט ד

בחודש השביעי באחד לחודש. רבי יאשיה פתח אשרי העם יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון רבי אבהו פתר קרא בחמשה זקנים שהם נכנסים לעבר את השנה מה הקדוש ברוך הוא עושה מניח סנקליטין שלו מלמעלן ויורד ומצמצם שכינתו ביניהם מלמטן, מלאכי השרת אומרים הא תקיף הא תקיף הא אלהא הא אלהא מיש כתוב בו אל נערץ בסוד קדושים רבה מניח סנקליטין שלו ומצמצם שכינתו ביניהם למטה כל כך למה, שאם טעו בדבר הלכה הקדוש ברוך הוא מאיר פניהם הדא הוא דכתיב באור פניך יהלכון.

דברים ד כה

כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ והשחתם ועשיתם פסל תמונת כל ועשיתם הרע בעיני יהוה אלהיך להכעיסו

גיטין פח א

אמר רב חסדא דרש מרימר מאי דכתיב וישקד ה' על הרעה ויביאה עלינו כי צדיק ה אלהינו, משום דצדיק ה' אלהינו וישקד ה' על הרעה ויביאה עלינו אלא צדקה עשה הקב"ה עם ישראל וכו' עולא אמר שהקדים שתי שנים ל"ונושנתם"

רמב"ם תשובה ג ד

אע"פ שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב, רמז יש בו, כלומר עורו ישנים משנתכם והקיצו נרדמים מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם, אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יזיק.

רמב"ם תשובה ט א

וכן הודיענו בתורה שאם נעזוב התורה מדעתנו ונעסוק בהבלי הזמן כענין שנאמר וישמן ישורון ויבעט וגו' שדיין האמת יסיר מן העוזבים כל הטובות שבעולם.

רמב"ם מזוזה ו יג

חייב אדם להיזהר במזוזה מפני שהיא חובת הכל תמיד וכל עת שיכנס ויצא ויפגע בייחוד שמו של הקב"ה ויזכור אהבתו וייעור משנתו ושגייתו בהבלי הזמן

בראשית ד

ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלבהן וישע יהוה אל הבל ואל מנחתו

זבחים כה א

ודם סכין במאי מקנח ליה אמר אביי בשפת המזרק כדכתיב כיפורי זהב

ויקרא טז כב

ונשא השעיר עליו את כל עונתם אל ארץ גזירה ושלח את השעיר במדבר

משנה יומא ו א

שני שיערי יום הכיפורים מצותן שיהיו שניהם שוין במראה ובקומה ובדמים ובלקיחתן כאחד

שבת קנג א

תנן התם רבי אליעזר אומר שוב יום אחד לפני מיתתך שאלו תלמידיו את רבי אליעזר וכי אדם יודע איזה יום ימות, אמר להם וכל שכן ישוב היום שמא ימות למחר ונמצא כל ימיו בתשובה. ואף שלמה אמר בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך. אמר רבי יוחנן משל למלך שזימן את עבדיו לסעודה ולא קבע להם זמן פיקחיו שבהם קישטו את עצמן וישבו על פתח בית המלך אמרו כלום חסר לבית המלך, טיפשין שבהם הלכו למלאכתן אמרו כלום יש סעודה בלא טורח. בפתאום ביקש המלך את עבדיו, פיקחין שבהן נכנסו לפניו כשהם מקושטין והטיפשין נכנסו לפניו כשהן מלוכלכים, שמח המלך לקראת פיקחים וכעס לקראת טיפשים אמר הללו שקישטו את עצמם לסעודה ישבו ויאכלו וישתו הללו שלא קישטו עצמן לסעודה יעמדו ויראו, חתנו של רבי מאיר משום רבי מאיר אמר אף הן נראין כמשמשין אלא אלו ואלו יושבין הללו אוכלין והללו רעבים.

בבא בתרא עה ב

מאי ועל מקראיה אמר רבה אמר רבי יוחנן לא כירושלים של עולם הזה ירושלים של עולם הבא ירושלים של עולם הזה כל הרוצה לעלות עולה של עולם הבא אין עולין אלא המזומנין לה

בראשית רבה כא ו

ועתה פן ישלח ידו ולקח מעץ החיים ואכל וחי לעולם אמר ר' אבא בר כהנא מלמד שפתח לו הקדוש ברוך הוא פתח של תשובה, ועתה אין ועתה אלא תשובה שנאמר ועתה ישראל מה ה' אלוהיך שואל מעמך.