מקורות
אי אלהימו צור חסיו בו זה טיטוס הרשע שחירף וגידף כלפי מעלה מה עשה תפש זונה בידו ונכנס לבית קדשי הקדשים והציע ספר תורה ועבר עליה עבירה ונטל סייף וגידר את הפרוכת ונעשה נס והיה דם מבצבץ ויוצא וכסבור הרג את עצמו שנאמר {תהילים עד-ד} שאגו צורריך בקרב מועדיך שמו אותותם אותות
אבא חנן אומר {תהילים פט-ט} מי כמוך חסין יה מי כמוך חסין וקשה שאתה שומע ניאוצו וגידופו של אותו רשע ושותק דבי רבי ישמעאל תנא {שמות טו-יא} מי כמוכה באלים ה' מי כמוכה באלמים
אמר הקדוש ברוך הוא ראה לשונה של תורה מה חביבה שמרפא את הלשון, מנין, שכן כתיב (משלי טו, ד): מרפא לשון עץ חיים, ואין עץ חיים אלא תורה, שנאמר (משלי ג, יח): עץ חיים היא למחזיקים בה. ולשונה של תורה מתיר את הלשון, תדע לך לעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא מעלה מגן עדן אילנות משבחים, ומה הוא שבחן, שהן מרפאין את הלשון, שנאמר (יחזקאל מז, יב): ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה וגו'. מנין שהיא רפואה של לשון, שנאמר (יחזקאל מז, יב): והיה פריו למאכל ועלהו לתרופה. רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי חד אמר לתרפיון, וחד אמר כל שהוא אלם ולועט הימנו לשונו מתרפא ומצחצחה מיד בדברי תורה, שכך כתיב: מזה ומזה, ואין מזה ומזה אלא תורה, שנאמר (שמות לב, טו): מזה ומזה הם כתבים. רבי לוי אמר מה לנו ללמד ממקום אחר נלמד ממקומו, הרי משה עד שלא זכה לתורה כתיב בו (שמות ד, י): לא איש דברים אנכי, כיון שזכה לתורה נתרפא לשונו והתחיל לדבר דברים, מנין, ממה שקרינו בענין, אלה הדברים אשר דבר משה.
אמר ריש לקיש בשעה שנכנסו נכרים להיכל ראו כרובים המעורין זה בזה הוציאון לשוק ואמרו ישראל הללו שברכתן ברכה וקללתן קללה יעסקו בדברים הללו מיד הזילום שנאמר {איכה א-ח} כל מכבדיה הזילוה כי ראו ערותה:
אלה הדברים. יתברך שמו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, יתברך ויתעלה זכרו. שכל הנסים שעשה לישראל במדבר, כך עתיד לעשות להם בציון. במדבר כתיב: אלה הדברים. ובציון כתיב: אשים מחשך לפניהם לאור ומעקשים למישור אלה הדברים עשיתים ולא עזבתים (ישעיה מב, טז).