מקורות
ויהי לעת תשובת השנה לעת צאת המלכים וינהג יואב את חיל הצבא וישחת את ארץ בני עמון ויבא ויצר את רבה ודויד ישב בירושלים ויך יואב את רבה ויהרסה: ויקח דויד את עטרת מלכם מעל ראשו וימצאה משקל ככר זהב ובה אבן יקרה ותהי על ראש דויד ושלל העיר הוציא הרבה מאד
ויוציאו את בן המלך ויתנו עליו את הנזר ואת העדות וימליכו אתו וימשחהו יהוידע ובניו ויאמרו יחי המלך
דכתיב ויקח את עטרת מלכם מעל ראשו ומשקלה ככר זהב, ומי שרי איסורי הנאה, אמר רב נחמן איתי הגיתי בא וביטלה. ומשקלה ככר זהב היכי מצי מנח לה אמר רב יהודה אמר רב ראויה לנוח על ראש דוד. רבי יוסי ברבי חנינא אמר אבן שואבת היתה בה דהות דרא בה וכו' זאת היתה לי כי פקודיך נצרתי מאי קאמר הכי קאמר בשכר שפקודתיך נצרתי זאת היתה לי לעדות. מאי עדותה א"ר יהושע בן לוי שהיה מניחה במקום תפילין והולמתו, והא בעי אנוחי תפילין א"ר שמואל בר רב יצחק מקום יש בראש שראוי להניח בו שתי תפילין, ויוציאו את המלך ויתנו עליו את הנזר ואת העדות וכו' א"ר יהודה אמר רב עדות היא לבית דוד שכל הראוי למלכות הולמתו וכל שאינו ראוי למלכות אינו הולמתו. ואדניה בן חגית מתנשא לאמר אני אמלך אמר רב יהודה אמר רב שמתנשא להולמו ואינו הולמתו.
בעקבות משיחא חוצפא יסגא וכו' נערים פני זקנים ילבינו זקנים יעמדו מפני קטנים
כי אתא רב דימי אמר שמונה עשרה קללות קילל ישעיה את ישראל ולא נתקררה דעתו עד שאמר להם המקרא הזה ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד
שמעתי חרפת מואב וגדופי בני עמון אשר חרפו את עמי ויגדילו על גבולם
כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם יהוה לעבדו שכם אחד
לא יבא עמוני ומואבי ברהל יהוה גם דור עשירי לא יבא להם בקהל יהוה עד עולם:על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים בדאך בצאתכם ממצרים ושאר שכר עליך את בלעם בן בעור מפתור ארם נהרים לקללך: ולא אבה יהוה אלהיך לשמע אל בלעם ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך יהוה אליך: לא תדרש שלמם וטובתם כל ימיך לעולם.
ידו פרש צר על כל מחמדיה כי ראתה גוים באו מקדשה אשר צויתה לא יבאו בקהל לך