מקורות
אף הוא (היה אומר חמשה דברים של שנים עשר חדש משפט דור המבול … משפט איוב … משפט המצריים … משפט גוג ומגוג לעתיד לבא … משפט רשעים בגיהנם שנים עשר חדש שנאמר והיה מדי חדש בחדשו רבי יוחנן בן נורי אומר מן הפסח ועד העצרת שנאמר ומדי שבת בשבתו, וכתב הרמב"ם שם "כלומר השבתות הרצופות אשר נקראו שבתות רק מפני שהם קשורים זו בזו והוא אמרו וספרתם לכם ממחרת השבת, קרא יום ראשון של פסח שבת כמו שאתה רואה, וצוה למנות אחריו שבע שבתות. וכך אמרו כאן שבת בשבתו רוצה לומר אותה השבת עם השבתות הנספחות לה והם ארבעים ותשעה יום כמו מן הפסח עד העצרת
והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחות לפני אמר ה'
בש"ר – ב"ושה, ס"רוחה, ר"מה
וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימת תהיינה: (טז) עד ממחרת השבת השביעת תספרו חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה לה'
נהגו הנשים שלא לעשות מלאכה מפסח ועד עצרת משקיעת החמה ואילך
משקיעת החמה ואילך – לפי שאז זמן ספירת העומר ובעומר כתיב שבע שבתות מלשון שבות דהיינו שבזמן הספירה יש לשבות ממלאכה ולפי טעם זה אחר שספר מותר תיכף במלאכה
שהיו בייתוסין אומרים: עצרת אחר השבת, ניטפל להם רבן יוחנן בן זכאי ואמר להם: שוטים, מנין לכם, ולא היה אדם אחד שהיה משיבו, חוץ מזקן אחד שהיה מפטפט כנגדו ואמר: משה רבינו אוהב ישראל היה, ויודע שעצרת יום אחד הוא, עמד ותקנה אחר שבת כדי שיהו ישראל מתענגין שני ימים; קרא עליו מקרא זה: אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר,ואם משה רבינו אוהב ישראל היה, למה איחרן במדבר ארבעים שנה
מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא: (ה) גדול אדונינו ורב כח לתבונתו אין מספר
שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא…
כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו
בימי בית שני צץ המינות בישראל, ויצאו הצדוקין מהרה יאבדו שאינן מאמינין בתורה שבעל פה…