מקורות
והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידוו וגבר עמלק
משנה. והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וגו', וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה? אלא לומר לך: כל זמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה, ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים – היו מתגברים, ואם לאו – היו נופלים.
ויהי ידיו אמונה – ויהי משה ידיו באמונה פרושות השמים בתפלה נאמנה ונכונה:
וישמע יתרו זש"ה לץ תכה ופתי יערים (משלי יט) לץ תכה זה עמלק ופתי יערים זה יתרו בשעה שבא עמלק הרשע להלחם בישראל מה כתיב שם וילחם עם ישראל ברפידים מהו רפידים שרפו ידיהן מה"ת ומן המצות…
וידי משה כבדים ויקחו אבן וישימו תחתיו ויש עליה ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד ויהי ידיו אמונה עד בא השמש
לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה כי כבד ממני
ויאמר אליו משה כצאתי את העיר אפרש את כפי אל ה' הקלות יחדלון והברד לא יהיה עוד למען תדע כי לה' הארץ
ויתכן שפחד משה פן יתגבר בחרבו מפני היותו עם נוחל החרב מברכת הזקן שאמר לו ועל חרבך תחיה (בראשית כז מ), כי המלחמה מן המשפחה הזאת היא הראשונה והאחרונה לישראל, כי עמלק מזרע עשו (שם לו יב), וממנו באה אלינו המלחמה בראשית הגוים, ומזרעו של עשו היה לנו הגלות והחרבן האחרון, כאשר יאמרו רבותינו (ע"ז ב:) שאנחנו היום בגלות אדום, וכאשר ינוצח הוא, ויחלש הוא ועמים רבים אשר אתו, ממנה נושע לעולם, כאשר אמר (עובדיה א כא) ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה והנה כל אשר עשו משה ויהושע עמהם בראשונה יעשו אליהו ומשיח בן יוסף עם זרעם, על כן התאמץ משה בדבר:
ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי הה"ד (תהלים לד) צעקו וה' שמע מהו כן אלא שתי ירושות הנחיל יצחק לשני בניו הנחיל ליעקב הקול וכה"א (בראשית כו) הקול קול יעקב והנחיל לעשו הידים שנאמר והידים ידי עשו ועשו היה מתגאה בירושתו שנא' (במדבר כ) ויאמר אליו אדום לא תעבור בי פן בחרב וגו' ויעקב מתגאה בירושתו שנא' (דברים כו) ונצעק אל ה' אלהי אבותינו…
ויאמר לה מלאך ה' הנך הרה וילדת בן וקרת שמו ישמעאל כי שמע ה' אל עניך.
דתנן האלון והרמון והאגוז שחקקום תינוקות למוד בהן עפר או שהתקינום לכף מאזנים טמאין מפני שיש להן מעשה ואין להן מחשבה
חנני ה' כי אליך אקרא כל היום. וכי איפשר לו לאדם להתפלל כל היום, אלא העולם הזה שהוא יום לאומות העכו"ם ולילה לישראל. הוי, כי אליך אקרא כל היום.
רבי אליעזר אומר אם ישראל עושין תשובה נגאלין ואם לאו אין נגאלין אמר ליה רבי יהושע אם אין עושין תשובה אין נגאלין אלא הקדוש ברוך הוא מעמיד להן מלך שגזרותיו קשות כהמן וישראל עושין תשובה ומחזירן למוטב.
כל הנביאים כולן צוו על התשובה ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין שנאמר והיה כי יבאו עליך כל הדברים וגו' ושבת עד ה' אלהיך ושב ה' אלהיך וגו':