מקורות

דברים כה יט

והיה בהניח יהוה אלהיך לך מכל איביך מסביב בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לרשתה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח

רעיא מהימנא ג רחצ

והיה בהניח יהו"ה אלהי"ך וגו' תמחה את זכר עמלק וגו' פקודא דא להכרית זרעו של עמלק, דהא קודשא בריך הוא אומר דלא יחזור על כורסיה עד דיוטל נוקמיה מנה. פתח רעיא מהימנא ואמר וכו' מאן הוא לעילא, דהא חזינן דבלעם ובלק מתמן הוו נשמתין דלהון, ובגין דא הוו שנאין לישראל יתיר מכל אומה ולישן, ובגין דא עמלק רשים בשמהון, ע"ם מן בלעם ל"ק מן בלק, ודכר נוקבא אינון עמלקים, ועלייהו איתמר לא הביט און ביעקב ולא ראה עמך בישראל.

במדבר כג כא

לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל יהוה אלהיו עמו ותרועת מלך בו

רש"י במדבר כג כא

עמל. לשון עבירה כמו הרה עמל, כי אתה עמל וכעס תביט, לפי שהעבירה היא עמל לפני המקום.

חגיגה יג ב

ור' ירמיה אמר אלף אלפין ישמשוניה לנהר דינור שנאמר נהר דינור נגד ונפק מן קדמוהי וכו' מהיכן נפיק מזיעתן של חיות ולהיכן שפיך אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב על ראש רשעים בגיהנם

זוהר ב קמח ב

והא תנינן בכל אתר האי נחשא אזלא בתר רזא דאשת חיל ובעיא אשת זנונים לאתתקנא גרמה כגוונא דיליה ולא יכילת, אשת חיל ההוא רשימו ואת דילה איהו את ה' והכי אתחזי לה, אשת זנונים ההוא רשימא ואת דילה איהו כההוא גוונא ולא אתתקן למיהוי הכי ואת דילה ק' את דילה אתתקנא בתקונא דאת ה' כגוונא דקופא אצל בני נשא דאזלא בתר בני נשא ולא אתתקן למיעבד הכי

שבת קד א

שי"ן שקר תי"ו אמת, מאי טעמא שקר מקרבן מיליה אמת מרחקן מיליה, שיקרא שכיח קושטא לא שכיח, ומאי טעמא שיקרא אחדא כרעיה קאי ואמת מלבן לבוניה, קושטא קאי שיקרא לא קאי

משלי ה

ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיפיות: רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו

בראשית ג ו

ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאשה עמה ויאכל