מקורות

דברים כה ג

ארבעים יכנו לא יסיף פן יסיף להכתו על אלה מכה רבה ונקלה אחיך לעיניך

שמות ז

וישליכו איש מטהו ויהיו לתנינם ויבלע מטה אהרן את מטתם: ויחזק לב פרעה ולא שמע אליהם כאשר דבר יהוה: ויאמר יהוה אל משה כבד לב פרעה מאן לשלח העם: לך אל פרעה בבקר הנה יצא המימה ונצבת לקראתו על שפת היאר והמטה אשר נהפך לנחש תקח בידך: ואמרת אליו יהוה אלהי העברים שלחני אליך לאמר שלח את עמי ויעבדני במדבר והנה לא שמעת עד כה: כה אמר יהוה בזאת תדע כי אני יהוה הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאר ונהפכו לדם:

מכות כב א

כמה מלקין אותו ארבעים חסר אחת וכו' אמר רבא כמה טיפשאי שאר אינשי דקיימי מקמי ספר תורה ולא קיימי מקמי גברא רבה, דאילו בספר תורה כתיב ארבעים יכנו ואתו רבנן בצרו חדא

סנהדרין צט ב

אפיקורס כגון מאן אמר רב יוסף כגון הני דאמרי מאי אהנו לן רבנן לדידהו קרו לדידהו שנו וכו' רבא אמר כגון הני דבי בנימין אסיא דאמרי מאי אהני לן רבנן מעולם לא שרו עורבא ולא אסרו לן יונה

רמב"ם גירושין ב כ

מי שהדין נותן שכופין אותו לגרש את אשתו ולא רצה לגרש, בית דין של ישראל בכל מקום ובכל זמן מכין אותו עד שיאמר רוצה אני ויכתוב הגט והוא גט כשר וכו' ולמה לא בטל גט זה שהרי הוא אנוס וכו' שאין אומרין אנוס אלא למי שנלחץ ונדחק לעשות דבר שאינו מחוייב מן התורה לעשותו וכו' אבל מי שתקפו יצרו הרע לבטל מצוה או לעשות עבירה והוכה עד שעשה דבר שחייב מן התורה, אין זה אנוס ממנו אלא הוא אנס עצמו בדעתו, לפיכך זה שאינו רותה לגרש מאחר שהוא רוצה להיות מישראל רוצה הוא לעשות כל המצות ולהתרחק מן העבירות ויצרו הוא שתקפו וכיון שהוכה עד שתשש יצרו ואמר רוצה אני כבר גרש לרצונו.

ברכות יז א

ור' אלכסנדרי בתר דמצלי אמר הכי רבון העולמים גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך ומי מעכב שאור שבעיסה ושעבוד מלכיות

שבת קיט ב

א"ר יהודה לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביזו בה תלמידי חכמים שנאמר ויהיו מלעיבים במלאכי האלהים ובוזים דבריו ומתעתעים בנביאיו עד עלות חמת ה' בעמו עד אין מרפא מאי עד לאין מרפא אמר רב יהודה אמר רב כל המבזה ת"ח אין לו רפואה למכתו

שמות כז כ

ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד

שמות רבה לו א

ואתה תצוה הדא הוא דכתיב זית רענן יפה פרי תאר קרא ה' שמך וכי לא נקראו ישראל אלא כזית הזה בלבד, והלוא בכל מיני אילנות נאים ומשבחים נקראו ישראל וכו' ובא ירמיה לומר זית רענן יפה פרי תאר, אלא מה הזית הזה עד שהטוא באילנו מגרגרין אותו ואר כך מורידין אותו מן הזית ונחבט ומשחובטין אותו מעלין אותו לגת ונותנין אותו במטחן ואחר כך טוחנין אותן ואחר כך מקיפין אותן בחבלים ומביאין אבנים ואחר נותנין את שמנן, כך ישאל באין עובדי כוכבים וחובטין אותם ממקום למקום וחובשין אותן וכופתין אותם בקולרין ומקיפין אותן טרטיוין ואחר כך עושין תשובה והקדוש ברוך הוא עונה להם מנין שנאמר ויאנחו בני שיראל וכן בצר לך ומצאוך וכו' דבר אחר מה ראה ירמיה למשל אבותינו כזית אלא כל המשקין מתערבים זה בזה והשמן אינו מתערב אלא עומד, כך ישראל אינם מתערבים עם העובדי כוכבים שנאמר ולא תתחתן בם. דבר אחר כל המשקין אדם מערב בהם ואינו יודע איזה תחתון ואיזה עליון אבל השמן אפילו אתה מערבו בכל המשקין שבעולם הוא נתון למעלה מהן, כך אבותינו בשעה שהם עושים רצונו של מקום נצבים למעלה מן העובדי כוכבים שנאמר ונתנך ה' אלהיך עליון.