מקורות

מכות כד א

בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר (חבקוק ב, ד) וצדיק באמונתו יחיה

תוספות שבת לא א

אמונת זה סדר זרעים. מפרש בירושלמי שמאמין בחי העולמים וזורע:

רמב"ן הקדמה לשמות

 וכשיצאו ממצרים, אף על פי שיצאו מבית עבדים, עדיין יחשבו גולים, כי היו בארץ לא להם, נבוכים במדבר. וכשבאו אל הר סיני ועשו המשכן ושב הקב"ה והשרה שכינתו ביניהם, אז שבו אל מעלות אבותם, שהיה סוד אלוה עלי אהליהם, והם הם המרכבה, ואז נחשבו גאולים.

דברים כח סח

 והשיבך ה' מצרים באניות בדרך אשר אמרתי לך לא תסיף עוד לראתה והתמכרתם שם לאיביך לעבדים ולשפחות ואין קנה

שמות כה

א וידבר יהוה אל משה לאמר ב דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי ג וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחשת ד ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים ה וערת אילם מאדמים וערת תחשים ועצי שטים ו שמן למאר בשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים ז אבני שהם ואבני מלאים לאפד ולחשן ח ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ט ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו

רש"י שמות כה ט

וכן תעשו- לדורות 

שמות רבה לג ו

ועשית את הקרשים למשכן א"ר אבין משל למלך שהיה לו איקונין נאה אמר לבן ביתו עשה לי כמותה, א"ל אדוני המלך איך יכול אני לעשות כמותה, א"ל אתה בסממניך ואני בכבודי, כך אמר הקדוש ברוך הוא למשה וראה ועשה, אמר לפניו רבון העולם אלוה אני שאני יכול לעשות כאלו, א"ל כתבניתם בתכלת ובארגמן ותולעת שני, וכשם שאתה רואה למעלה כך עשה למטה, שנאמר עצי שטים עומדים כנתון באיסטרטיא של מעלה, ואם תעשה כאותה של מעלה למטה אני מניח סנקליטין של מעלה ומשרה שכינתי ביניכם למטה,

ברכות נה א

אמר רב יהודה אמר רב יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ כתיב הכא (שמות לה, לא) וימלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת וכתיב התם (משלי ג, יט) ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה וכתיב (משלי ג, כ) בדעתו תהומות נבקעו

שמות רבה לג ח

ד"א ויקחו לי תרומה בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה על עסקי המשכן אמר לפניו רבש"ע יכולין הם ישראל לעשותו א"ל הקדוש ברוך הוא אפילו אחד מישראל יכול לעשותו שנא' (שמות כה) מאת כל איש אשר ידבנו לבו,

מכילתא דרשב"י יד לא

גדולה אמנה לפני מי שאמר והיה העולם שבשכר אמנה שהאמינו זכו ששרת עליהן רוח הק' ואמרו שירה שנאמר ויאמינו בה' ובמשה עבדו. אז ישיר משה ובני ישראל

מגילה ו ב

מתני' אקראו את המגילה באדר הראשון ונתעברה השנה קורין אותה באדר שני אין בין אדר הראשון לאדר השני אלא קריאת המגילה ומתנות לאביונים: גמ' הא לענין סדר פרשיות זה וזה שוין וכו' רשב"ג אומר משום רבי יוסי אף קורין אותה באדר השני בשכל מצות שנוהגות בשני אין נוהגות בראשון ושוין בהספד ובתענית שאסורין בזה ובזה

יומא כט א

א"ר אסי למה נמשלה אסתר לשחר לומר לך מה שחר סוף כל הלילה אף אסתר סוף כל הנסים

בבא בתרא ד א

השתא מאי תקנתיה דההוא גברא א"ל הוא כבה אורו של עולם דכתיב (משלי ו, כג) כי נר מצוה ותורה אור ילך ויעסוק באורו של עולם דכתיב (ישעיהו ב, ב) ונהרו אליו כל הגוים