מקורות
ויש בני אדם שואלים, והיכן רמז מלכות ישמעאל שהיא מלכות רבתא ותקיפא? ותשובת שאלה זאת מה שלא זכר מלכות ישמעאל, כי לא יחשב הכתוב רק המלכות שקבלו מלכות קדישין עליונים, שירשו מלכות ישראל וכוחם, והם אלו ארבע מלכויות, ואם לא שבטל מלכות ישראל לא הגיע להם המלכות. אבל מלכות ישמעאל לא ירש כוחו מן מלכות ישראל, כי כוחו ותוקפו נתן לו השם יתברך בפני עצמו בשביל שהיה מזרע אברהם, והשם יתברך אמר (בראשית יז, כ) ולישמעאל שמעתיך. והנה נתן השם יתברך כוח ותוקף לישמעאל בפני עצמו, ומזה אין מדבר כאשר מזכיר אלו ארבע מלכויות, רק אשר ירשו כוח ותוקפם של ישראל ובסוף יחזרו הם המלכות לישראל. ויותר נראה לומר כי ישמעאל הוא בכלל מלכות פרס, והוא בכלל מלכות שניה
אבל העת ההיא כבר התבארה מדברי דניאל וישעיהו ומשאר דברי רבותינו זכרונם לברכה שביאתו תהיה כשתתקף יד אדום וערב וכשתתפשט מלכותם בעולם כמו היום הזה וזה דבר שאין בו ספק ומזה לא יעבור ודניאל סוף מה שספר מלכות ישמעאל ועמידת מחמד ואחריו ביאת הגואל בסמוך וכן ישעיהו ביאר שהראיה על ביאת המשיח היא הראות משוגע, שכן אמר (ישעיה כ"א ז') "וראה רכב צמד פרשים רכב חמור רכב גמל והקשיב קשב רב קשב" אמר שרכב חמור הוא המשיח שנאמר בו (זכריה ט' ט') "עני ורוכב על החמור ועל עיר בן אתונות יבא" תכף עמידת רוכב על גמל והוא מלך ערב ומה שאמר "צמד פרשים" כלומר הזדווג שתי אומות שהן אדום וישמעאל ובענין זה יתבאר מן החלום של צלם ומן החלום של חיות הנזכרים בדניאל ודברים אלו מבוארים מפשט הכתובים
וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם אחות נביות על נשיו לו לאשה
נשלוח ספרים ביד הרצים אל כל מדינות המלך להשמיד להרג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד
וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך פדנה ארם
ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה
וישכנו מחוילה עד שור אשר על פני מצרים באכה אשורה על פני כל אחיו נפל
א"ר אבא בר כהנא עד שלשה דורות לא פסקה זוהמא מאבותינו אברהם הוליד את ישמעאל יצחק הוליד את עשו יעקב הוליד י"ב שבטים שלא היה בהן שום דופי
ועתה בני שמע בקלי לאשר אני מצוה אתך
ויהיו חיי שרה מאה שנה (בראשית כג, א), (תהלים לז, יח): יודע ה' ימי תמימם ונחלתם לעולם תהיה, כשם שהן תמימים כך שנותם תמימים
אפרו של יצחק נראה לפני צבור ומונח על המזבח
אמר ריש לקיש מנין שאין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה שנאמר (במדבר יט, יד) זאת התורה אדם כי ימות באהל
והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כל משפחת האדמה ובזרעך
במקום ההוא: לשון מיעוט, באותו מקום שכב אבל י"ד שנים ששמש בבית עבר לא שכב בלילה שהיה עוסק בתורה
י' קבים זנות ירדו לעולם תשעה נטלה ערביא
אמר ר' חמא ברבי חנינא כשהקב"ה משרה שכינתו אין משרה אלא על משפחות מיוחסות שבישראל
אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך משם אורידך נאם ה'
רבי אחא בשם ר' חונא עתיד עשו הרשע לעטוף טליתו ולישב עם הצדיקים בגן עדן לעתיד לבוא והקב"ה גוררו ומוציאו משם מה טעמא (עובדיה א׳:ד׳) אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך משם אורידך נאם ה'. ואין כוכבים אלא צדיקים כמה דאת אמר (דנייאל יב) ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד
ועלו מושעים בהר ציון לשפט את הר עשו והיתה לה' המלוכה
וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכר והארץ אזכר
ואת בריתי אקים את יצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת
ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע
ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך אתך לרשתך את ארץ מגריך אשר נתן אלהים לאברהם
ר' אליעזר אומר הראה הקב"ה לאברהם אבינו בברית בין הבתרים ארבע מלכיות מושלן ואובדן שנאמר ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת זו מלכות אדום שהיא כעגלה דשה עז משלשת זו מלכות יון שנאמר "וצפיר העזים הגדיל עד מאד" ואיל משלש זו מלכות מדי ופרס שנאמר "האיל אשר ראית בעל הקרנים" ותור אלו בני ישמעאל "תור" לשון ארמית שור תור אי לארץ כשיצמד שור זכר עם הנקבה יפתחו וישדדו את כל העמקים
ונתתי פני בכם ונגפתם לפני איביכם ורדו בכם שנאיכם ונסתם ואין רדף אתכם
ורדו בכם שנאיכם – (ת"כ) שאיני מעמיד שונאים אלא מכם ובכם שבשעה שאומות העולם ע"א עומדים על ישראל אינם מבקשים אלא מה שבגלוי שנאמר (שופטים ו) והיה אם זרע ישראל ועלה מדין ועמלק ובני קדם וגו' ויחנו עליהם וישחיתו את יבול הארץ אבל בשעה שאעמיד עליכם מכם ובכם הם מחפשים אחר המטמוניות שלכם וכן הוא אומר (מיכה ג) ואשר אכלו שאר עמי ועורם מעליהם הפשיטו וגו
ונתן ה' אלהיך את כל האלות האלה על איביך ועל שנאיך אשר רדפוך
מינות – אותם ההופכים טעמי התורה למדרש טעות ואליל
המינין – האנשים אשר הפכו דברי אלוקים חיים לרעה כגון צדוקים ובייתוסים
משא מדבר ים כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה חזות קשה הגד לי הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי כל אנחתה השבתי
כי כה אמר אלי אדנ-י לך העמד המצפה אשר יראה יגיד וראה רכב צמד פרשים רכב חמור רכב גמל והקשיב קשב רב קשב
ואני אראנו שם כמין רכב צמד פרשים אחד רוכב חמור ואחד רוכב גמל וסימן הוא לפרס ומדי
על פני כל אחיו נפל וסמיך ליה ואלה תולדות יצחק לומר כשיפול ישמעאל באחרית הימים אזי יצמח בן דוד שהוא מתולדות יצחק