ראשי חדשים לעמך נתת. זמן כפרה לכל תולדותם. בהיותם מקריבים לפניך זבחי רצון. שעירי חטאת לכפר בעדם. זכרון לכלם יהיו. תשועת נפשם מיד שונא.

אמר הקדוש ברוך הוא הביאו כפרה עלי שמיעטתי את הירח והיינו דאמר ר"ש בן לקיש מה נשתנה שעיר של ראש חדש שנאמר בו לה' אמר הקדוש ברוך הוא שעיר זה יהא כפרה על שמיעטתי את הירח

כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים וירש זרעך את שער איביו:

ויברכו את רבקה ויאמרו לה אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שנאיו:

ובשנים עשר חדש הוא חדש אדר בשלושה עשר יום בו אשר הגיע דבר המלך ודתו להעשות ביום אשר שברו איבי היהודים לשלוט בהם ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשנאיהם וכו': ושאר היהודים אשר במדינות המלך נקהלו ועמד על נפשם ונוח מאיביהם והרג בשנאיהם חמשה ושבעים אלף ובבזה לא שלחו את ידם:

ונתתי פני בכם ונגפתם לפני איביכם ורדו בכם שנאיכם ונסתם ואין רדף אתכם:

ורדו בכם שנאיכם – שאיני מעמיד שונאים אלא מכם ובכם, שבשעה שאומות העולם עומדים על ישראל אינם מבקשים אלא מה שבגלוי, שנאמר (שופטים ו ג – ד) והיה אם זרע ישראל ועלה מדין ועמלק ובני קדם וגו' ויחנו עליהם וישחיתו את יבול הארץ, אבל בשעה שאעמיד עליכם מכם ובכם, הם מחפשים אחר המטמוניות שלכם, וכן הוא אומר (מיכה ג ג) ואשר אכלו שאר עמי ועורם מעליהם הפשיטו וגו':

ונהי כטמא כלנו וכבגד עדים כל צדקתינו ונבל כעלה כלנו ועוננו כרוח ישאנו: ואין קורא בשמך מתעורר להחזיק בך כי הסתרת פניך ממנו ותמוגנו ביד עוננו: ועתה ה' אבינו אתה אנחנו החמר ואתה יצרנו ומעשה ידך כלנו: אל תקצף ה' עד מאד ואל לעד תזכר עון הן הבט נא עמך כלנו: ערי קדשך היו מדבר ציון מדבר היתה ירושלם שממה: בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבתינו היה לשרפת אש וכל מחמדינו היה לחרבה: העל אלה תתאפק ה' תחשה ותעננו עד מאד וכו': נדרשתי ללוא שאלו נמצאתי ללא בקשני אמרתי הנני הנני אל גוי לא קרא בשמי: פרשתי ידי כל היום אל עם סורר ההלכים הדרך לא טוב אחר מחשבתיהם: העם המכעיסים אותי על פני תמיד זבחים בגנות ומקטרים על הלבנים: הישבים בקברים ובנצורים ילינו האכלים בשר החזיר ופרק ומרק פגלים כליהם: האמרים קרב אליך אל תגש בי כי קדשתיך אלה עשן באפי אש יקדת כל היום: הנה כתובה לפני לא אחשה כי אם שלמתי ושלמתי על חיקם וכו': שמעו דבר ה' החרדים אל דברו אמרו אחיכם שנאיכם מנדיכם למען שמי יכבד ה' ונראה בשמחתכם והם יבשו:

האומרים – אל הצדיקים קרב אליך עמוד בעצמך ואל תגש בי: כי קדשתיך – כי קדשתי וטהרתי יותר ממך כן ת"י:

החרדים אל דברו – הצדיקים הממהרים בחרדה להתקרב אל דבריו: אמרו אחיכם – פושעי ישראל הנזכרים למעלה, ד"א אמרו אחיכם מנדיכם, אשר אמרו לכם סורו טמא (איכה ד): שנאיכם מנדיכם – האומרים קרב אליך אל תגש בי (לעיל /ישעיהו/ סה):

אם אתם בניה של תורה תנו נפשכם עליה

אמר רבי יוחנן מפני מה לא נאמר נו"ן באשרי מפני שיש בה מפלתן של שונאי ישראל וכו' אמר רב נחמן בר יצחק אפילו הכי חזר דוד וסמכן ברוח הקדש שנאמר סומך ה' לכל הנפלים

שיר מזמור לאסף: אלהים אל דמי לך אל תחרש ואל תשקט אל: כי הנה אויביך יהמיון ומשנאיך נשאו ראש: על עמך יערימו סוד ויתיעצו על צפוניך: אמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד:

ומן המשכילים יכשלו לצרוף בהם ולברר וללבן עד עת קץ כי עוד למועד:

יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים ולא יבינו כל רשעים והמשכלים יבינו: