מקורות
ובעת ההיא יעמד מיכאל השר הגדול העמד על בני עמך והיתה עת צרה אשר לא נהיתה מהיות גוי עד העת ההיא ובעת ההיא ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר: (ב) ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם: ופי' רש"י רש"י והיתה עת צרה – בפמליא של מעלה וקטיגוריא בתלמידי חכמים
בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך אל יחסר
כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאמים ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה
אמרו חכמים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד, יראה מפשוטן של דברי הנביאים, שבתחילת ימות המשיח תהיה מלחמת גוג ומגוג, ושקודם מלחמת גוג ומגוג יעמוד נביא לישר ישראל ולהכין לבם…ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת המשיח יבא אליהו, וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו, שדברים סתומין הן אצל הנביאים, גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו…
המשכלים יזהרו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד
המשכילים – שעסקו בתורה ובמצות יזהירו כזוהר הרקיע
ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו (דניאל י"ב) והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד, והמשכילים אלין אינון דמסתכלי ברזא דחכמתא (נ"א יזהירו דנצצין ברזא דחכמתא), יזהירו נהרין ונצצין בזיוא דחכמתא עלאה כזהר נהירו נציצו דנהרא דנפיק מעדן, ודא איהו רזא סתימא דאקרי (בראשית ח' ב' ל"ד א') רקיע ביה קיימין כוכביא ומזלי שמשא וסיהרא וכל אינון בוצינין דנהורא
ואלה שמות בני ישראל – שקולים הם ישראל כצבא השמים. מה כתיב למעלה – מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא (תהלים קמז). אף הקדוש ברוך הוא כשירדו ישראל למצרים מנה מספרם כמה היו, ולפי שהם משולים לכוכבים קרא שמות לכולם, הדא הוא דכתיב: ואלה שמות בני ישראל
ואלה שמות בני ישראל – על שם גאולת מצרים נזכרו כאן. ראובן שנאמר: ראה ראיתי את עני עמי [אשר במצרים, שמעון על שם: וישמע אלקים את נאקתם, לוי על שם שנתחבר להם הקדוש ברוך הוא בצרתן מתוך הסנה, לקיים מה שנאמר: עמו אנכי בצרה (תהלים צא)
ואילנא דחיי קיים במציעות גנתא..מאילנא דא נפקי תריסר שבטין דמתחמן ביה ואינון נחתו בהאי זהר דלא נהרא לגו גלותא דמצרים בכמה משיריין עלאין הדא הוא דכתיב ואלה שמות בני ישראל וגו'
שלשה הטעימן הקב"ה בעוה"ז מעין העולם הבא, אלו הן: אברהם, יצחק ויעקב. אברהם, דכתיב ביה: בכל; יצחק, דכתיב ביה: מכל; יעקב, דכתיב ביה: כל. שלשה לא שלט בהן יצר הרע, אלו הן: אברהם, יצחק ויעקב, דכתיב בהו: בכל, מכל, כל
כתיב והיה מספר בני ישראל כחול הים וכתיב אשר לא ימד ולא יספר לא קשיא כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום כאן בזמן שאין עושין רצונו של מקום"
ואף רב סבר אין מזל לישראל דאמר רב יהודה אמר רב מניין שאין מזל לישראל שנאמר {בראשית טו-ה} ויוצא אותו החוצה אמר אברהם לפני הקב"ה רבש"ע {בראשית טו-ג} בן ביתי יורש אותי אמר לו לאו {בראשית טו-ד} כי אם אשר יצא ממעיך אמר לפניו רבש"ע נסתכלתי באיצטגנינות שלי ואיני ראוי להוליד בן אמר ליה צא מאיצטגנינות שלך שאין מזל לישראל"
רבות עשית אתה ה' אלקי, נפלאתיך ומחשבתיך אלינו
והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וידעו כי אני ה'
ויאמר לאיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאר עד מתי קץ הפלאות: ואשמע את האיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאר וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם כי למועד מועדים וחצי וככלות נפץ יד עם קדש תכלינה כל אלה: (ח) ואני שמעתי ולא אבין ואמרה אדני מה אחרית אלה: ויאמר לך דניאל כי סתמים וחתמים הדברים עד עת קץ: (י) יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים ולא יבינו כל רשעים והמשכלים יבינו: (יא) ומעת הוסר התמיד ולתת שקוץ שמם ימים אלף מאתים ותשעים: (יב) אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלש מאות שלשים וחמשה: (יג) ואתה לך לקץ ותנוח ותעמד לגרלך לקץ הימין
והיה הדבר הולך ומתגבר בבני יעקב ובנלוים עליהם ונעשית בעולם אומה שהיא יודעת את ה'
ואת שם קדשי אודיע בתוך עמי ישראל ולא אחל את שם קדשי עוד וידעו הגוים כי אני ה' קדוש בישראל
שפלותם של ישראל חלול שמו הוא 'באמור להם עם ה' אלה ולא יכול להצילם: