מקורות

בעל הטורים דברים ל ו

את לבבך ואת לבב. ר"ת אלול. לכך נהגו להשכים ולהתפלל סליחות מאלול ואילך. וכן לולא האמנתי לראות בטוב ה' (תהלים כז יג) לולא אותיות אלול שמאלול ואילך חרדתי נגד ה':

תהילים כז

(יב) אל תתנני בנפש צרי כי קמו בי עדי שקר ויפח חמס:(יג) לולא האמנתי לראות בטוב ידוד בארץ חיים:(יד) קוה אל ידוד חזק ויאמץ לבך וקוה אל ידוד:

שמות לב לד

ועתה לך נחה את העם אל אשר דברתי לך הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי ופקדתי עלהם חטאתם:

רש"י שמות לב לד

וביום פקדי וגו' – עתה שמעתי אליך מלכלותם יחד ותמיד תמיד כשאפקוד עליהם עונותיהם ופקדתי עליהם מעט מן העון הזה עם שאר העונות ואין פורענות באה על ישראל שאין בה קצת מפרעון עון העגל:

במדבר יד כח

אמר אלהם חי אני נאם ידוד אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם

תהילים קו

כו) וישא ידו להם להפיל אותם במדבר:(כז) ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות:

תענית כו ב

אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין, שלא לבייש את מי שאין לו, כל הכלים טעונין טבילה. ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים, ומה היו אומרות: בחור! שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך, אל תתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה, שקר החן והבל היפי אשה יראת ה' היא תתהלל, ואומר: תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה. וכן הוא אומר צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו, ביום חתנתו – זה מתן תורה, וביום שמחת לבו – זה בנין בית המקדש, שיבנה במהרה בימינו.

רש"י תענית כו ב

זה מתן תורה – יום הכפורים, שניתנו בו לוחות האחרונות

איכה א ג

גלתה יהודה מעני ומרב עבדה היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח כל רדפיה השיגוה בין המצרים:

רמב"ם פירוש המשניות תענית ד ח

בחרו יום חמשה עשר באב לפי שבו פסקה המגפה ממתי מדבר בשנה האחרונה מן הארבעים, לפי שהיה המות מתרבה בהם כל תשעה באב, ובשנה האחרונה פסק, ונשארו מצפים עד חצי החדש ואז בטח לבם והבינו שכבר בא הרצון ונגמר החרון ונסתלק מהם, לכך עשו אותו מאז יום שמחה.

דברים ל

(ב) ושבת עד ידוד אלהיך ושמעת בקלו ככל אשר אנכי מצוך היום אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך:(ג) ושב ידוד אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ידוד אלהיך שמה:(ד) אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ידוד אלהיך ומשם יקחך:(ה) והביאך ידוד אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבתיך וירשתה והיטבך והרבך מאבתיך:(ו) ומל ידוד אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את ידוד אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך:

דברים ד כה

) כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ והשחתם ועשיתם פסל תמונת כל ועשיתם הרע בעיני ידוד אלהיך להכעיסו:

רמב"ם תשובה ג ד

אף על פי שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב רמז יש בו כלומר עורו ישינים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם,

דברים ד

(ט) רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך:(י) יום אשר עמדת לפני ידוד אלהיך בחרב באמר ידוד אלי הקהל לי את העם ואשמעם את דברי אשר ילמדון ליראה אתי כל הימים אשר הם חיים על האדמה ואת בניהם ילמדון:

בבא מציעא פה א

אמר רבי פרנך אמר רבי יוחנן: כל שהוא תלמיד חכם, ובנו תלמיד חכם, ובן בנו תלמיד חכם, – שוב אין תורה פוסקת מזרעו לעולם, שנאמר ואני זאת בריתי וגו' לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם. מאי אמר ה' – אמר הקדוש ברוך הוא: אני ערב לך בדבר זה. מאי מעתה ועד עולם – אמר רבי ירמיה: מכאן ואילך תורה מחזרת על אכסניא שלה. רב יוסף יתיב ארבעין תעניתא, ואקריוהו לא ימושו מפיך, יתיב ארבעים תעניתא אחריני ואקריוהו לא ימושו מפיך ומפי זרעך. יתיב מאה תעניתא אחריני אתא ואיקריוהו לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר: מכאן ואילך לא צריכנא, תורה מחזרת על אכסניא שלה.

ישעיה נט

(כ) ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב נאם ידוד:(כא) ואני זאת בריתי אותם אמר ידוד רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ידוד מעתה ועד עולם:

דברים יח

טו) נביא מקרבך מאחיך כמני יקים לך ידוד אלהיך אליו תשמעון:(טז) ככל אשר שאלת מעם ידוד אלהיך בחרב ביום הקהל לאמר לא אסף לשמע את קול ידוד אלהי ואת האש הגדלה הזאת לא אראה עוד ולא אמות:(יז) ויאמר ידוד אלי היטיבו אשר דברו:(יח) נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך ונתתי דברי בפיו ודבר אליהם את כל אשר אצונו: