מקורות
וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימת תהיינה עד ממחרת השבת השביעת תספרו חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה לה'
כל המנחות באות מן החיטים וזו אינה באה אלא מן השעורים מנחת העומר אף על פי שהיא באה מן השעורים היא הייתה באה גרש וזו הייתה באה מן הקמח רבן גמליאל אומר כשם שמעשיה מעשה בהמה כך קרבנה מאכל בהמה
בראש כל מרעין אנא דם
רבי תנחומא אומר אזלת לקרתא הלך בנימוסיה, למעלה שאין אכילה ושתיה עלה משה ונדמה להם, למטה שיש אכילה ושתיה ירדו מלאכי השרת ואכלו ושתו
ובריך יתהון ה' ואמר להון יה' פושו וסגו
ותעגבה על פלגשיהם אשר בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם
אמר ר' אבהו ברבי אחא בשם רבינו כך היו ישראל נתונין בתוך מצרים כעובר שהוא נתון בתוך מעיה של בהמה. וכשם שהרועה נותן יד בתוך מעיה ושומטו כך עשה הקב"ה שנאמר (דברים ד לד) לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי
במקומות רבים בכתוב נקראת הנפש החיה כבוד כדכתיב לכן שמח ליבי ויגל כבודי. וכתיב עורה כבודי. וכתיב למען יזמרך כבוד. כי הבורא אצלה על האדם מכסא כבודו ובה נתן עליו מהודו והוא העצם הנכסף אל יסודו. כמו החושק הנכסף לדודו. אז יגלה אליו סודו.
כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו, לא בראו אלא לכבודו
ונגש העם איש באיש ואיש ברעהו ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד
גם בלא דעת נפש לא טוב