מקורות
באותה שעה רץ אליהו זכור לטוב בבהלה אצל אבות העולם ואצל משה בן עמרם, ואמר להם עד מתי אבות העולם רדומים בשנה ואי אתם משגיחים על הצרה שבניכם שרויין בה, כי מלאכי השרת וחמה ולבנה וכוכבים ומזלות ושמים וארץ וכל צבא המרום בוכים במרר, ואתם עומדים מנגד ואינכם משגיחים. אמרו לו מפני מה, אמר להם מפני שנהנו מסעודתו של אחשורוש, ובעבור זאת נגזרה עליהם גזרה לכלותם מן העולם ולאבד את זכרם. אמרו לו אברהם יצחק ויעקב אם הם עברו על דת הקדוש ברוך הוא ונחתמה גזרתם, מה אנו יכולים לעשות. חזר אליהו ואמר לו למשה אי רועה נאמן כמה פעמים עמדת על הפרץ לישראל ובטלת גזרתם לבלתי השחית, שנאמר (תהלים קו, כג): לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית, מה תענה על הצרה הזאת (ישעיה לז, ג): כי באו בנים עד משבר וגו'. אמר לו משה כלום יש אדם כשר באותו הדור, אמר לו יש, ושמו מרדכי. אמר לו לך והודיעו כדי שיעמד הוא משם בתפלה, ואני מכאן, ונבקש רחמים עליהם לפני הקדוש ברוך הוא. אמר לו, רועה נאמן, כבר נכתבה אגרת כליה על ישראל. אמר לו משה אם בטיט היא חתומה תפלתנו נשמעת, ואם בדם נחתמה מה שהיה הוא, אמר לו בטיט היא חתומה. אמר לו משה רבנו לך והודיע למרדכי, מיד הלך והודיע למרדכי, הדא הוא דכתיב: ומרדכי ידע את כל אשר נעשה ויקרע מרדכי את בגדיו, כיון שהגידו לאסתר, מיד ותתחלחל המלכה מאד. מהו ותתחלחל, מלמד שפרסה נדה.
"תנא כיון שנפל פור בחדש אדר שמח שמחה גדולה אמר נפל לי פור בירח שמת משה, ולא היה יודע שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד", עוד שם "אמר רבא ליכא דידע לישנא בישא כהמן, א"ל תא ניכלינהו, א"ל מסתפינא מאלוקיו דלא נעביד לי כדעבד לקמאי, א"ל ישנו מן המצות",
אלה פקודי המשכן משכן העדת אשר פקד על פי משה עבדת הלוים ביד איתמר בן אהרן הכהן:
ואלה פקודי המשכן, כך פתח רבי תנחומא בר אבא (משלי כח, כ): איש אמונות רב ברכות, אתה מוצא כל מי שהוא נאמן הקדוש ברוך הוא מביא ברכות על ידיו, מי שאינו נאמן (משלי כח, כ): ואץ להעשיר לא ינקה, איש אמונות, זה משה, שהוא נאמנו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר (במדבר יב, ז): לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא, הוי: איש אמונות רב ברכות, שכל הדברים שהיה גזבר עליהם היו מתברכים, לפי שהוא נאמן. ואץ להעשיר לא ינקה, זה קרח, שהיה לוי ובקש לטל כהנה גדולה, ומה היה סופו (במדבר טז, לב): ותפתח הארץ את פיה.
"אמר הקב"ה יבוא זהב המשכן ויכפר על זהב העגל, כשעשיתם את העגל הכעסתם אותי באלה אלהיך ישראל, עכשיו שעשיתם את המשכן באלה אני מתרצה לכם, הוי אלה פקודי המשכן, אמר הקב"ה לישראל בעוה"ז באלה נתרציתי לכם, וכן לע"ל שנאמר הנה אלה מרחוק יבוא וגו', ואומר מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארובותיהם",
"וכן משה לימד תורה לישראל והדריכם למצוות ונתן להם סדרי תורה ופרשיות שקורין בהם וכו' והן מזכירים אותו בכל פרשה ופרשה, ובפרשת שקלים אמר משה לפני הקב"ה כשאני מת אין אני נזכר, אמר לו הקב"ה חייך כשם שאתה עומד עכשיו ונותן להם פרשת שקלים וזוקף את ראשם כך בכל שעה, .. מנין שנאמר שא את ראש לא נאמר לא כי תשא,