צרור את המדינים והכיתם אותם: כי צררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי בת נשיא מדין אחתם המכה ביום המגפה על דבר פעור:

אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא:

ויאמר ה' אל אברם, רבי ברכיה פתח (שיר השירים ח ח) אחות לנו קטנה ושדים אין לה וגו', אחות לנו קטנה זה אברהם שאיחה את כל באי העולם, בר קפרא אמר כזה שהוא מאחה את הקרע,

א"ר לוי האדם הגדול בענקים, זה אברהם,

למה קורא אותם עצי שטים כדי לרפאות מה שעתידין לעשות בשטים שנאמר (במדבר כה) וישב ישראל בשטים, ולא תאמר בארון שעשה משה אלא אפילו כל ארון שישראל עושין צריכין ליתן ארז של שטה בו, דבר אחר חטאו בשטים ולקו בשטים ומתרפאין בשטים, חטאו בשטים שנאמר וישב ישראל בשטים, לקו בשטים שנאמר (שם /במדבר כ"ה/) ויהיו המתים במגפה, ומתרפאין בשטים שנאמר עצי שטים, אתה מוצא שלא זזו משם עד שעמד פנחס והשיב את החמה שנאמר (שם /במדבר כ"ה/) פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן וגו', אמר הקדוש ברוך הוא לעוה"ב אני מרפא את השטים שנאמר (יואל ד') והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב וכל אפיקי יהודה ילכו מים ומעין מבית ה' יצא והשקה את נחל השטים.

ריש לקיש אמר אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות שנא' איש איש כי תשטה אשתו תשטה כתיב

אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים:

דבר אחר עמדים שמא תאמר אבד סיברם ובטל סיכויין תלמוד לומר עצי שטים עמדים שעומדים לעולם ולעולמי עולמים

אבד סיברם – משנגנז אהל מועד בטל לו עולמית. סכויים – תוחלתם ומבטם, כדמתרגמינן הבט נא (בראשית טו) – איסתכי כען לשמיא.

ואמר רב חסדא דריש מרי בר מר מאי דכתיב והנה שני דודאי תאנים מועדים לפני היכל ה' הדוד (האחד) [אחד] תאנים טבות מאד כתאני הבכרות והדוד (האחד) [אחד] תאנים רעות מאד אשר לא תאכלנה מרע תאנים הטובות אלו צדיקים גמורים תאנים הרעות אלו רשעים גמורים ושמא תאמר אבד סברם ובטל סיכוים תלמוד לומר הדודאים נתנו ריח אלו ואלו עתידין שיתנו ריח

אמר רבי אבא בר כהנא כולם חזרו לקללה חוץ מבתי כנסיות ומבתי מדרשות

והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בכים פתח אהל מועד: וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו:

וירא פינחס – ראה מעשה ונזכר הלכה, אמר לו למשה מקובלני ממך הבועל ארמית קנאין פוגעין בו, אמר לו קריינא דאגרתא איהו ליהוי פרוונקא, מיד ויקח רומח בידו וגו':

רבי אליעזר אומר (חשב) היסב הקדוש ברוך הוא שמו של פינחס כשמו של אליהו זכור לטוב מתושבי גלעד,

פצו עליך פיהם אמר רבא אמר רבי יוחנן בשביל מה הקדים פ"א לעי"ן בשביל מרגלים שאמרו בפיהם מה שלא ראו בעיניהם

באו לשילה נאסרו הבמות וכו' והיא היתה מנוחה קדשי קדשים נאכלין לפנים מן הקלעים וקדשים קלים ומעשר שני בכל הרואה

באו לשילה נאסרו הבמות וכו' והיא היתה מנוחה קדשי קדשים נאכלין לפנים מן הקלעים וקדשים קלים ומעשר שני בכל הרואה

מאי דכתיב אהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב אוהב ה' שערים המצויינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ומבתי מדרשות והיינו דאמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא מיום שחרב בית המקדש אין לו להקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד

כטוב זה דוד שנאמר (שמואל א טז) וישלח ויביאהו והוא טוב רואי א"ר יצחק טוב ראי בהלכה כל הרואהו נזכר לתלמודו