מקורות
כי החיים יודעים שימתו והמתים אינם יודעים מאומה ואין עוד להם שכר כי נשכח זכרם
ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות
לא אמות כי אחיה ואספר מעשי יה
שפת אמת תכון לעד ועד ארגיעה לשון שקר.
רב הונא אמורא עליה ודרש והמכשלה הזאת תחת ידיך אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהן
אמר רבא אף דניאל טעה בהאי חושבנא דכתיב בשנת אחת למלכו אני דניאל בינתי בספרים מדקאמר בינתי מכלל דטעה
דבר אחר וינחם, נהפכה מחשבתו של מקום ממדת רחמים למדת הדין, עלה במחשבה לפניו מה לעשות באדם שעשה בארץ, וכן כל לשון ניחום שבמקרא לשון נמלך מה לעשות (במדבר כג יט) ובן אדם ויתנחם, (דברים לב לו) ועל עבדיו יתנחם, (שמות לב יד) וינחם ה' על הרעה, (שמואל א' טו יא) נחמתי כי המלכתי, כולם לשון מחשבה אחרת הם
יראה לי שנחמת אבלים קודם לבקור חולים, שנחום אבלים גמילות חסד עם החיים ועם המתים
כאיש אשר אמו תנחמנו כן אנכי אנחמכם ובירושלם תנחמו
תבוא לפניך אנקת אסיר כגדל זרועך הותר בני תמותה.
ת"ח כל אתוון אינון מסטרא דאתוון דאורייתא דכלילין בשכינתא וצדיק איהו נטיל לשמאלא קץ חי דאיהו יצחק בהיפוך
רבי ברכיה אמר אין הקדוש ברוך הוא מייחד שמו על ברייה כשהוא חי אלא על בעלי יסורין, לפיכך אין כתיב כאן ויזבח זבחים לאלהי יעקב אלא לאלהי אביו יצחק שכבר מת, רבי ברכיה אמר אוחרי שהיה בעל יסורין, רבנן אמרי רואים אפרו של יצחק כאלו צבור על גבי המזבח לכך הזכיר את יצחק.
מאי דכתיב (בראשית כא, ח), ויגדל הילד וייגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום היגמל את יצחק, עתיד הקב״ה לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמול חסדו לזרעו של יצחק
כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה