מקורות
עשרה דורות מאדם ועד נח, להודיע כמה ארך אפים לפניו, שכל הדורות היו מכעיסין ובאין עד שהביא עליהם את מי המבול. עשרה דורות מנח ועד אברהם, להודיע כמה ארך אפים לפניו, שכל הדורות היו מכעיסין ובאין, עד שבא אברהם וקבל עליו שכר כלם:
שכשניתנה תורה לישראל היה קולו הולך מסוף העולם ועד סופו וכל [מלכי] עובדי כוכבים אחזתן רעדה בהיכליהן ואמרו שירה שנאמר {תהילים כט-ט} ובהיכלו כולו אומר כבוד נתקבצו כולם אצל בלעם הרשע ואמרו לו מה קול ההמון אשר שמענו שמא מבול בא לעולם (אמר להם) {תהילים כט-י} ה' למבול ישב [אמר להם] וישב ה' מלך לעולם כבר נשבע הקב"ה שאינו מביא מבול לעולם אמרו לו מבול של מים אינו מביא אבל מבול של אש מביא שנא' {ישעיה סו-טז} כי (הנה) באש ה' נשפט אמר להן כבר נשבע שאינו משחית כל בשר ומה קול ההמון הזה ששמענו אמר להם חמדה טובה יש לו בבית גנזיו שהיתה גנוזה אצלו תתקע"ד דורות קודם שנברא העולם וביקש ליתנה לבניו שנאמר {תהילים כט-יא} ה' עוז לעמו יתן [מיד] פתחו כולם ואמרו {תהילים כט-יא} ה' יברך את עמו בשלום
תניא היה ר"מ אומר גדולה תשובה שבשביל יחיד שעשה תשובה מוחלין לכל העולם כולו שנא' ארפא משובתם אוהבם נדבה כי שב אפי ממנו מהם לא נאמר אלא ממנו
יחד שבטי ישראל – כשהם עשוים אגודה אחת, ולא כשהם עשוים אגודות אגודות; וכן הוא אומר עמוס ט הבונה בשמים מעליותיו ואגודתו על ארץ יסדה. ר' שמעון בן יוחי אומר: משל לאדם שהביא שתי ספינות וקשרם בעוגגים ובעשתות, והעמידן על גביהם ובנה עליהם פלטירים. כל זמן שהספינות קשורות – פלטורין קיימים. פרשו ספינות – אין פלטורים קיימים! כך ישראל כשעושים רצונו של מקום- עליותם בשמים. וכשאין עושים רצונו של מקום – ואגודתו על ארץ יסדה. כיוצא בו אתה אומר שמות טו זה אלי ואנוהו: כשאני מודה לו – הוא נאה; וכשאין אני מודה לו – כביכול בשמו הוא נאה. כיוצא בו אתה אומר ישעיה מג ואתם עדי נאם ה' ואני אל. כשאתם עדי – אני אל; וכשאין אתם עדי – אין אני אל. כיוצא בדבר אתה אומר תהלים קכג אליך נשאתי את עיני היושבי בשמים: אלמלא אני – לא הייתי יושב בשמים. אף כן אתה אומר: יחד שבטי ישראל – כשהם עשוים אגודה אחת, ולא כשהם עשוים אגודות אגודות – יחד שבטי ישראל:
עשרה דורות מאדם ועד נח להודיע כמה ארך אפים לפניו שכל הדורות היו מכעיסין ובאין עד שהביא עליהם את מי המבול. עשרה דורות מנח ועד אברהם להודיע כמה ארך אפים לפניו שכל הדורות היו מכעיסין ובאין עד שבא אברהם וקיבל שכר כולם.
ועל דרך זה היה העולם מתגלגל והולך עד שנולד עמודו של עולם שהוא אברהם אבינו.
כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבר מי נח עוד על הארץ
זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך בהנחל עליון גויים בהפרידו בני אדם יצב גבולות עמים למספר בני ישראל.
והיינו דאמר ריש לקיש מאי דכתיב זה ספר תולדות האדם מלמד שהראהו הקב"ה דור דור ודורשיו דור דור וחכמיו
כיוצא בו אתה אומר ואתם עדי נאם ה ואני אל, כשאתם עדי אני אל וכשאיו אתם עדי אין אני אל. כיוצא בדבר אתה אומר אליך נשאתי את עיני היושבי בשמים אלמלא אני לא היית יושב בשמים.
למה רגשו גויים ולאומים יהגו ריק יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו: ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו: יושב בשמים ישחק אדני ילעג למו אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו:
ויאמר ה' אל אברהם לך לך מארצך וגו אמר רבי יצחק משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה דולקת, אמר שמא תאמר שבירה זו בלא מנהיג, הציץ עליו בעל הבירה
תניא היה ר"מ אומר גדולה תשובה שבשביל יחיד שעשה תשובה מוחלין לו ולכל העולם כולו.
כשניתנה תורה לישראל היה קולו הולך מסוף העולם ועד סופו וכל מלכי עובדי כוכבים אחזתן רעדה בהיכליהן ואמרו שירה וכו' נתקבצו כולם אצל בלעם הרשע ואמרו לו מה קול ההמון אשר שמענו שמא מבול בא לעולם אמר להם ה' למבול ישב וישב ה' מלך לעולם כבר נשבע הקב"ה שאינו מביא מבול לעולם אמרו לו מבול של מים אינו מביא אבל מבול של אש מביא וכו' אמר להם כבר נשבע שאינו משחית וכו' ומה קול ההמון הזה ששמענו אמר להם חמדה טובה יש לו בבית גנזיו שהיתה גנוזה אצלו תתקע"ד דורות קודם שנברא העולם וביקש ליתנה לבניו שנאמר ה' עוז לעמו יתן מיד פתחו כולם ואמרו ה' יברך את עמו בשלום.
כי ידין יהוה עמו ועל עבדיו יתנחם כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב: ואמר אי אלהימו צור חסיו בו: אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם יקמו ויעזרכם יהי עליכם סתרה: ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל: כי אשא אל שמים ידי ואמרתי חי אנכי לעולם: אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם: אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש פרעות אויב: הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו: