מקורות
עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו:
וישמע יתרו כהן מדין מה שמועה שמע ובא ונתגייר ר' יהושע אומר מלחמת עמלק שמע שהרי כתיב בצדו ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב ר"א המודעי אומר מתן תורה שמע [ובא] שכשניתנה תורה לישראל היה קולו הולך מסוף העולם ועד סופו וכל [מלכי] עובדי כוכבים אחזתן רעדה בהיכליהן ואמרו שירה שנאמר ובהיכלו כולו אומר כבוד נתקבצו כולם אצל בלעם הרשע ואמרו לו מה קול ההמון אשר שמענו שמא מבול בא לעולם (אמר להם) ה' למבול ישב [אמר להם] וישב ה' מלך לעולם כבר נשבע הקדוש ברוך הוא שאינו מביא מבול לעולם אמרו לו מבול של מים אינו מביא אבל מבול של אש מביא שנא' כי (הנה) באש ה' נשפט אמר להן כבר נשבע שאינו משחית כל בשר ומה קול ההמון הזה ששמענו אמר להם חמדה טובה יש לו בבית גנזיו שהיתה גנוזה אצלו תתקע"ד דורות קודם שנברא העולם וביקש ליתנה לבניו שנאמר ה' עוז לעמו יתן [מיד] פתחו כולם ואמרו ה' יברך את עמו בשלום
משה מן התורה מנין בשגם הוא בשר
בירח בול. אמרו בתנחומא פ' נח דמזמן המבול בכל שנה היו מ' יום גשמים בחשון עד שבנה שלמה בית המקדש והתפלל שיפסקו אלו הגשמים ולכך כתיב ירח בול חסר ממבול ונשאר בול:
ובשנה האחת עשרה בירח בול הוא החדש השמיני כלה הבית לכל דבריו ולכל משפטו משפטיו ויבנהו שבע שנים:
בני מבול נינהו
מבול – שבלה את הכל, שבלבל את הכל, שהוביל את הכל מן הגבוה לנמוך, וזהו לשון אונקלוס שתרגם טופנא, שהציף את הכל והביאם לבבל שהיא עמוקה, לכך נקראת שנער שננערו שם כל מתי מבול:
ויום ולילה לא ישבתו – מכלל ששבתו כל ימות המבול, שלא שמשו המזלות ולא ניכר בין יום ובין לילה:
בשגם הוא – בשגם בגימטריא כמו משה וכתיב שם והיו ימיו מאה ועשרים שנה וכך היו ימי חיי משה כלומר עתיד לבא בשגם משה מן הנולדים וכן ימיו
חותמו של הקדוש ברוך הוא אמת – אמצעית לאותיות, וראשון ואחרון, על שם אני ראשון ואני אחרון ואני הוא.
ואמר רבי יהושע בן לוי כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקדוש ברוך הוא יצתה נשמתן של ישראל שנאמר נפשי יצאה בדברו ומאחר שמדיבור ראשון יצתה נשמתן דיבור שני היאך קיבלו הוריד טל שעתיד להחיות בו מתים והחיה אותם שנאמר גשם נדבות תניף אלהים נחלתך ונלאה אתה כוננתה ואמר רבי יהושע בן לוי כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקדוש ברוך הוא חזרו ישראל לאחוריהן שנים עשר מיל והיו מלאכי השרת מדדין אותן שנאמר מלאכי צבאות ידדון ידדון אל תיקרי ידדון אלא ידדון
דאמר רבי אבהו הר סיני שמו ולמה נקרא הר חורב שירדה חורבה לאמות העולם עליו
ד"א מלך במשפט יעמיד ארץ אלו ישראל שנאמר (שמות יט) ואתם תהיו לי ממלכת כהנים, ואיש תרומות יהרסנה אלו דור המבול שלא היו עושין את הדין, ראה מה כתיב בהם (איוב כד) חמור יתומים ינהגו יטו אביונים מדרך, א"ר אחא בקש הקדוש ברוך הוא ליתן להם ארבעה דברים, תורה ויסורין ועבודת קרבנות ותפלה ולא בקשו, שנאמר (שם /איוב/ כא) ויאמרו לאל סור ממנו אלו היסורין, ודעת דרכיך לא חפצנו זה תורה, ומה שדי כי עבדנו אלו הקרבנות, ומה נועיל כי נפגע בו זה תפלה, אמר להם הקדוש ברוך הוא מי גרם לכם שתאבדו מן הערב של העוה"ז ומן הבקר של העוה"ב, מפני שלא קבלתם את התורה שיש בה דין שנאמר (שם /איוב/ ד) מבקר לערב יוכתו למה מבלי משים לנצח יאבדו, ואין משים אלא דינין שנאמר ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם.