דאמר רבי לוי מפני מה אין קולו של אדם נשמע ביום כדרך שנשמע בלילה מפני גלגל חמה שמנסר ברקיע כחרש המנסר בארזים והאי חירגא דיומא לא שמיה והיינו דקאמר נבוכדנצר וכל דיירי ארעא כלא חשיבין

וכל דארי ארעא כלה חשיבין וכמצביה עבד בחיל שמיא ודארי ארעא ולא איתי די ימחא בידיה ויאמר לה מה את עביד

וכבר היה ר"ג ורבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע ורבי עקיבא מהלכין בדרך ושמעו קול המונה של רומי מפלטה [ברחוק] מאה ועשרים מיל והתחילו בוכין ורבי עקיבא משחק אמרו לו מפני מה אתה משחק אמר להם ואתם מפני מה אתם בוכים אמרו לו הללו כושיים שמשתחוים לעצבים ומקטרים לעבודת כוכבים יושבין בטח והשקט ואנו בית הדום רגלי אלהינו שרוף באש ולא נבכה אמר להן לכך אני מצחק ומה לעוברי רצונו כך לעושי רצונו על אחת כמה וכמה.

א"ר ירמיה ב"ר אלעזר עתידה בת קול להיות מפוצצת בראש ההרים ואומרת כל מי שפעל עם אל יבוא ויטול שכרו הה"ד (במדבר כג) כעת יאמר ליעקב ולישראל וגו'

ועם דיבור הלשון שנתן באדם אשר עמו יש לו יתרון על שאר בעלי חיים, אפשר בו לרפאות למי שיש לו חולי הנפש ולקרב אותו תחת כנפי השכינה ולהנחילו החיים האמיתיים הנצחיים, והמדה הזאת מצאנוה באברהם אבינו שהחזיק והמשיך רבים לאמונת ה' יתברך. וכל זה ברפואת הלשון והיא המרגלית שהיתה תלויה בצוארו, שכן דרשו חז"ל (בבא בתרא טז ע"ב) מרגלית אחת היתה תלויה בצוארו של אברהם אבינו שכל חולה שרואה אותה מיד מתרפא וכשנפטר מן העולם נטלה ותלאה בגלגל חמה. וביאור זה כי המשיל המדה הזאת שהיא מאירת עינים למרגלית המאירה, ואמר תלויה בצוארו לפי שהדיבור הוא בגרון וכל מי שהיה לו חולי הנפש והיה שומע דבריו של אברהם אבינו מיד היה מתרפא מחליו וכשנפטר מן העולם לא השאיר אחריו שום נברא שיורה על אלהותו של הקב"ה ועל יחודו אלא גלגל חמה, ולכך אמר נטלה ותלאה בגלגל חמה על דרך הכתוב (תהלים יט, כ) השמים מספרים כבוד אל, וזה שאמר מרפא לשון עץ חיים. רפואת הלשון של אברהם היה סיבה שנכנסו רבים תחת כנפי השכינה והיה להם עץ חיים, וכענין שכתוב (בראשית יב, ה) ואת הנפש אשר עשו בחרן וגו',

רבי שמעון בן יוחי אומר אבן טובה היתה תלויה בצוארו של אברהם אבינו שכל חולה הרואה אותו מיד מתרפא ובשעה שנפטר אברהם אבינו מן העולם תלאה הקדוש ברוך הוא בגלגל חמה.

ר' שמעון בן אלעזר אומר מרגלית טובה היתה לאברהם אבינו תלויה בצוארו שכל חולה הרואה אותה מיד נתרפא ובשעה שנפטר אברהם אבינו נטלה הקב"ה ותלאה בגלגל חמה.

שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא מרב אוניםואמיץ כח איש לא נעדר

ויפול על צוארי בנימין אחיו ויבך – על שני מקדשות שעתידין להיות בחלקו של בנימין וסופן ליחרב: ובנימין בכה על צואריו – על משכן שילה שעתיד להיות בחלקו של יוסף וסופו ליחרב. [ולע"ד דיוקו של רש"י דביוסף כתיב ויפול ויבך תרתי משמע אשני מקדשות ולכך עשה ב' פעולות ע"ז הרמז. משא"כ בנימין דלא כתיב רק ובנימין בכה פעולה אחת שלא רמז רק על חורבן אחד. ועיין בביאור ת"י ששם הוא בדרך דרש]:

תקונא תשע וארבעין: בראשית ברא אלקי"ם. שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה, מי אלה, הוא אלקי"ם, מי ברא לאלה, ש'או מ'רום ע'יניכם דא קריאת שמ"ע, ראשי תיבין שמע…

ומאי דבר אחד הן דבדיבור אחד נאמרו כדתניא זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו מה שאין יכול הפה לדבר ומה שאין האוזן יכול לשמוע.

והתחיל לבאר להם שמור במקום זכור, על דרך הפשט ועל דעת רבותינו (שבועות כ:) בדבור אחד נאמרו, וביאר להם זה, כי הם כולם יודעים זכור והוא יודיעם כי שמור נאמר עמו וכן על דרך האמת בדבור אחד נאמרו, כי היה הקול בזכור ושמור, כי התורה ברית עולם ערוכה בכל ושמורה, והוא השומע זכור והם שמור, והמשכיל ידע זה ממה שרמזנו שם (שמות כ ח):

ואני זאת בריתי אותם אמר ה' רוחי אשר עליך ודבריו אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם