תנו רבנן: על שלשה דברים מעברין את השנה: על האביב, ועל פירות האילן, ועל התקופה.

יהי רצון למלאות פגימת הלבנה ולא יהיה בה שום מיעוט ויהי אור הלבנה כאור החמה וכאור שבעת ימי בראשית כמו שהיתה קודם מיעוטה.

וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן שהם עתידים להתחדש כמותה ולפאר ליוצרם על שם כבוד מלכותו, ברוך אתה ה' מחדש חדשים.

אמר רבי זירא אמר רב נחמן: עשרים וארבעה שעי מכסי סיהרא.

רבי שמעון בן פזי רמי, כתיב: ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים וכתיב: את המאור הגדול ואת המאור הקטן! אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא: רבש"ע, אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד? אמר לה: לכי ומעטי את עצמך! אמרה לפניו: רבש"ע, הואיל ואמרתי לפניך דבר הגון, אמעיט את עצמי? אמר לה: לכי ומשול ביום ובלילה, אמרה ליה: מאי רבותיה, דשרגא בטיהרא מאי אהני? אמר לה: זיל, לימנו בך ישראל ימים ושנים.

ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא לימות המשיח, אבל לעולם הבא – עין לא ראתה אלהים זולתך.

זה שאמר הכתוב (איוב יד) 'מי יתן טהור מטמא לא אחד', כגון אברהם מתרח, חזקיה מאחז, יאשיה מאמון, מרדכי משמעי, ישראל מעובדי כוכבים, העולם הבא מעולם הזה מי עשה כן מי צוה כן מי גזר כן לא יחידו של עולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה וגו' … ההוא מיבעי ליה לכדרבי יוסי ברבי חנינא, דאמר: ג' שבועות הללו למה? אחת, שלא יעלו ישראל בחומה; ואחת, שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ימרדו באומות העולם; ואחת, שהשביע הקדוש ברוך הוא את העובדי כוכבים שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי. ורב יהודה? אם תעירו ואם תעוררו כתיב. ורבי זירא? מיבעי ליה לכדרבי לוי, דאמר: שש שבועות הללו למה? תלתא – הני דאמרן, אינך – שלא יגלו את הקץ, ושלא ירחקו את הקץ, ושלא יגלו הסוד לעובדי כוכבים.

ושלא יגלו את הסוד – אמרי לה סוד העבור ואמרי לה סוד טעמי התורה.

שלא יגלו סוד – העיבור כדאמרינן (שבת דף עה.) כי היא חכמתכם ובינתכם זהו סוד העיבור.

בצבאות או באילות השדה – אמר רבי אלעזר, אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: אם אתם מקיימין את השבועה מוטב, ואם לאו – אני מתיר את בשרכם כצבאות וכאילות השדה.

בטרם תחיל ילדה בטרם יבוא חבל לה והמליטה זכר. מי שמע כזאת מי ראה כאלה היוחל ארץ ביום אחד אם יולד גוי פעם אחת כי חלה גם ילדה ציון את בניה.

או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי במסת באתת ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדלים ככל אשר עשה לכם ה' אלהיכם במצרים לעיניך.

מהו גוי מקרב גוי כאדם שהוא שומט את העובר ממעי הבהמה, כך הוציא הקדוש ברוך הוא את ישראל ממצרים כענין שנאמר והקרב והכרעים.

כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות.

ומולדותיך ביום הולדת אתך לא כרת שרך ובמים לא רחצת למשעי והמלח לא המלחת והחתל לא חתלת. לא חסה עליך עין לעשות לך אחת מאלה לחמלה עליך ותשלכי אל פני השדה בגעל נפשך ביום הלדת אתך. ואעבר עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואמר לך בדמיך חיי ואמר לך בדמיך חיי.

ויאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת את המצרי ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר.

ויירא משה – כפשוטו. ומדרשו דאג לו על שראה בישראל רשעים דלטורין, אמר מעתה שמא אינם ראויין להגאל.

יעקב מסר ליוסף, ונכנס בסוד העבור ועבר את השנה במצרים. מת יוסף ואחיו ונתמעטו העבורין מישראל. וכשם שנתמעטו העבורין מישראל בשעבוד מצרים, כך עתידים למעט בסוף גלות הרביעית עד שיבא מלך המשיח. כשם שנגלה הקדוש ברוך הוא על משה ועל אהרן במצרים, כך הוא עתיד להגלות עלינו בסוף גלות רביעית, שנאמר [שמות יב, א ב] ויאמר ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר, החדש הזה לכם. מהו לאמר. אמר להם לישראל, עד עכשו אצלי היה סוד העבור, מכאן ואילך שלכם הוא לעבר את השנה. בשלשה מעברין. רבי אליעזר אומר בעשרה, שנאמר [תהלים פב, א] אלהים נצב בעדת אל. ואם נתמעטו, מביאין ספר תורה ופורשין אותו לפניהם. ונעשין כמין גרן עגלה, ויושבין גדול לפי גדלו וקטן לפי קטנו, ונותנין פניהן למטה לארץ ופורשין את כפיהן לאביהם שבשמים. וראש הישיבה מזכיר את השם, ושומעים בת קול שצווחת ואומרת בלשון הזה [שמות יב, א ב], ויאמר ה' אל משה ואל אהרן לאמר, החדש הזה לכם. ומעון הדור אינן שומעין כלום, אלא כביכול אינו יכול לשכן שכינה ביניהם. ואשריהם העומדין במקום ההוא בשעה ההיא, שנאמר [תהלים פט, טז] אשרי העם ידעי תרועה, ה' באור פניך יהלכון, באור פניו של הקדוש ברוך הוא הן מהלכין.