מקורות
אמר רב אסי, למה נמשלה אסתר לשחר, לומר לך מה שחר סוף כל הלילה אף אסתר סוף כל הניסים. והא איכא חנוכה, ניתנה לכתוב קא אמרינן.
נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך, ונתתי דברי בפיו, ודיבר אליהם את כל אשר אצוונו.
מעשה בינאי המלך שהלך לכוחלית שבמדבר, וכיבש שם ששים כרכים. ובחזרתו היה שמח שמחה גדולה, וקרא לכל חכמי ישראל, אמר להם אבותינו היו אוכלים מלוחים בזמן שהיו עסוקים בבנין בית המקדש, אף אנו נאכל מלוחים זכר לאבותינו, והעלו מלוחים על שולחנות של זהב ואכלו. והיה שם אחד איש לץ לב רע ובליעל, ואלעזר בן פועירה שמו, ויאמר אלעזר בן פועירה לינאי המלך, ינאי המלך, ליבם של פרושים עליך, ומה אעשה, הקם להם בציץ שבין עיניך, הקים להם בציץ שבין עיניו. היה שם זקן אחד ויהודה בן גדידיה שמו, ויאמר יהודה בן גדידיה לינאי המלך, ינאי המלך, רב לך כתר מלכות, הנח כתר כהונה לזרעו של אהרן, שהיו אומרים אמו נשבית במודיעים ויבוקש הדבר ולא נמצא, ויבדלו חכמי ישראל בזעם. ויאמר אלעזר בן פועירה לינאי המלך, ינאי המלך, הדיוט שבישראל כך הוא דינו, ואתה מלך וכהן גדול כך הוא דינך, ומה אעשה, אם אתה שומע לעצתי, רומסם. ותורה מה תהא עליה, הרי כרוכה ומונחת בקרן זוית, כל הרוצה ללמוד יבוא וילמוד. אמר רב נחמן בר יצחק, מיד נזרקה בו אפיקורסות, דהוה ליה למימר תינח תורה שבכתב, תורה שבעל פה מאי.
ברך ה' חילו, ופועל ידיו תרצה, מחץ מתנים קמיו, ומשנאיו מן יקומון.
דבר אחר, ראה שעתידין חשמונאי ובניו להלחם עם היוונים, והתפלל עליהם, לפי שהיו מועטים, י"ב בני חשמונאי ואלעזר כנגד כמה רבבות, לכך נאמר ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה.
אף הוא ראה גולגלת אחת שצפה על פני המים. אמר לה, על דאטפת אטפוך, וסוף מטיפיך יטופון.
מצות עשה לעשות בית לה' מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות, וחוגגין אליו שלש פעמים בשנה.
והמצוה העשרים היא שצונו לבנות בית עבודה. בו יהיה ההקרבה והבערת האש תמיד ואליו יהיה ההליכה והעליה לרגל והקבוץ בכל שנה.
כי שקיל ואתי, יתיב אההוא מעיינא, קא אכיל נהמא, הוו בידיה גולדני דמלחא, בהדי דמחוורי להו נפל בהו ריחא, אמר ש"מ האי עינא מגן עדן אתי, איכא דאמרי שקל מהנהו מיא טרא באפיה, איכא דאמרי אידלי כוליה עד דמטא לפתחא דגן עדן, רמא קלא פתחו לי בבא, אמרו ליה זה השער לה' וגו', אמר להון אנא נמי מלכא אנא, מיחשב חשיבנא, הבו לי מידי, יהבו ליה גולגלתא חדא וכו'.
זה השער לה' צדיקים יבואו בו. זה השער לה' צדיקים יבאו בו.
עלי אלקים נדריך אשלם תודות לך, א"ר פנחס בש"ר לוי בש"ר יוחנן, ואמרי לה בש"ר מנחם גלילאה, ואמרי לה בש"ר זעירא, כל התפילות בטלות לעתיד לבא, והודיה אינה בטלה, [וכל הקרבנות בטלות והתודה אינה בטלה] לעולם, הוי אשלם תודות לך.
ולפיכך אמרו (אבות פ"ב מ"א) הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה שכולן חמודות וחביבות מאד, שבכל שעה אדם מודה בהן לאלקיו, וכוונת כל המצות שנאמין באלקינו ונודה אליו שהוא בראנו, והיא כוונת היצירה, שאין לנו טעם אחר ביצירה הראשונה, ואין קל עליון חפץ בתחתונים מלבד שידע האדם ויודה לאלקיו שבראו, וכוונת רוממות הקול בתפלות וכוונת בתי הכנסיות וזכות תפלת הרבים, זהו שיהיה לבני אדם מקום יתקבצו ויודו לקל שבראם והמציאם ויפרסמו זה ויאמרו לפניו בריותיך אנחנו.