מקורות
בבית שני כשמלכו יון גזרו גזרות על ישראל ובטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצות ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטמאו הטהרות וצר להם לישראל מאד מפניהם
והסבותי פני מהם וחללו את צפוני ובאו בה פריצים וחללוה
והצפיר והשעיר מלך יון וגו' הוא המלך הראשון ועמד מלך גבור וגו' ובעמדו תשבר וגו' הוא אלכסנדרוס מוקדון שמלך י"ב שנה. עד כאן היו הנביאים מתנבאים ברוח הקדש מכאן ואילך הט אזנך ושמע דברי חכמים שנא' (משלי כ"ב) כי נעים כי תשמרם בבטנך
והיתה ירידתו [של רב] לבבל בשנת ת"ק שנה לפיסוק נבואה אשר הוא תחילת ממשלת אלכסנדר כי אז היתה תחילת מלכותו
קרא בגרון אל תחשוך כשופר הרם קולך והגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאותם
ויאמר ה' מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן ואתא מרבבות קודש מימינו אשדת למו
אש דת שהיתה כתובה מאז לפניו באש שחורה על גבי אש לבנה נתן להם בלוחות כתב יד ימינו – ד"א אש דת כתרגומו שנתנה להם מתוך האש
ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו
ולא זכר שר המשקים – בו ביום וישכחהו. לאחר מכאן
וכיון שצפה אברהם אבינו ע"ה והביט וראה וחקר והבין וחקק וחצב וצרף ויצר ועלתה בידו, נגלה אליו אדון הכל הושיבו בחיקו ונשקו על ראשו קראו אוהבו ושמו בשמו וכרת לו ברית לו ולזרעו עד עולם שנאמ' והאמין בה' ויחשבה לו צדקה. כרת לו ברית בין עשר אצבעות רגליו והוא ברית מילה, כרת לו ברית בין עשר אצבעות ידיו והוא ברית לשון
ויקח את ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמר כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע: ויקח משה את הדם ויזרוק על העם ויאמר הנה דם הברית אשר כרת ה' עמכם על כל הדברים האלה
כי היינו צריכים לחסום פי המתחכמים בטבע הנמשכים אחרי היוני אשר הכחיש כל דבר זולתי המורגש לו, והגיס דעתו לחשוב הוא ותלמידיו הרשעים, כי כל ענין שלא השיג אליו הוא בסברתו איננו אמת
ואשים דברי בפיך ובצל ידי כיסיתך לנטוע שמים וליסוד ארץ ולאמר לציון עמי אתה
ברך ה' חילו ופועל ידים תרצה מחץ מתנים קמיו ומשנאיו מן יקומון
באהל מועד מחוץ לפרוכת אשר על העדות יערוך אותו אהרן ובניו מערב עד בקר לפני ה' חוקת עולם לדורותם מאת בני ישראל