מקורות
ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה. תורה, זו תורה שבכתב. והמצוה, זו פירושה. וצונו לעשות התורה על פי המצוה, ומצוה זו היא הנקראת תורה שבעל פה
ויקח תרח את אברם בנו ואת לוט בן הרן בן בנו וגו' ויצאו איתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבואו עד חרן וישבו שם
ויקח אברם את שרי אשתו וגו' ויצאו ללכת ארצה כנען ויבואו ארצה כנען
משנה תקוע אלפא לשמן וכו': ובגמ' – ויקח משם אשה חכמה מאי שנא תקועה אמר רבי יוחנן מתוך שרגילין בשמן זית חכמה מצויה בהן
זכות צור חצב היום לנו תגל. חשכנו מאנף ונחנו ביושר מעגל. טהר טמאתנו ולמאור תורתך עינינו גל. עננו כשענית ליהושע בגלגל
ועמד מלך גבור וגו' ובעמדו תשבר וגו' הוא אלכסנדרוס מוקדון שמלך י"ב שנה. עד כאן היו הנביאים מתנבאים ברוח הקדש מכאן ואילך הט אזנך ושמע דברי חכמים
הא דאמרי' מיום שחרב בית המקדש אע"פ שנטלה נבואה מן הנביאים מן החכמים לא נטלה. וכו' הכי קאמר אע"פ שנטלה נבואת הנביאים שהוא המראה והחזון, נבואת החכמים שהיא בדרך החכמה לא נטלה, אלא יודעים האמת ברוח הקדש שבקרבם
והנה רמז לך ר"א שתדע סודו כשתגיע לפסוק ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים – והמלה מורכבת, וחביריה רבים והנה הענין מבואר, זולתי אם תחקור מה ענין לשכלים הנבדלים ולרוחות בקרבן וזה יודע ברוחות, בחכמת נגרומנסי"א, ויודע גם בשכלים, ברמזי התורה למבין סודם, ולא אוכל לפרש כי היינו צריכים לחסום פי המתחכמים בטבע הנמשכים אחרי היוני אשר הכחיש כל דבר זולתי המורגש לו, והגיס דעתו לחשוב הוא ותלמידיו הרשעים, כי כל ענין שלא השיג אליו הוא בסברתו איננו אמת
וכעמדו תשבר מלכותו ותחץ לארבע רוחות השמים וגו'
ויאמר ה' אל משה ראה נתיתך א' לפרעה ואהרן אחיך יהיה נביאך
יהיה נביאך – כתרגומו מתורגמנך וכן כל לשון נבואה אדם המכריז ומשמיע לעם דברי תוכחות והוא מגזרת (ישעיה נז) ניב שפתים (משלי י) ינוב חכמה וכו'
אשכחי' לרב קטינא דמיכסי סדינא אמר ליה קטינא קטינא סדינא בקייטא וסרבלא בסיתוא ציצית של תכלת מה תהא עליה אמר ליה ענשיתו אעשה אמר ליה בזמן דאיכא ריתחא ענשינן
ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את האשה כי יפה היא מאד
ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה
נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך ונתתי דברי בפיו ודיבר אליהם את כל אשר אצוונו
ואני זאת בריתי אותם אמר ה' רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך וכו