כה אמר ה' צבאות, צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמעדים טובים, והאמת והשלום אהבו.

גלתה יהודה מעני ומרב עבדה, היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח, כל רדפיה השיגוה בין המצרים.

דרש בר קפרא: גדולים מעשה צדיקים יותר ממעשה שמים וארץ, דאילו במעשה שמים וארץ כתיב: 'אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים', ואילו במעשה ידיהם של צדיקים כתיב: 'מכון לשבתך פעלת ה' מקדש אדני כוננו ידיך'. השיב בבלי אחד ור' חייא שמו: 'ויבשת ידיו יצרו'! ידו כתיב. והכתיב: 'יצרו'! א"ר נחמן בר יצחק: יצרו אצבעותיו, כדכתיב: 'כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננת.'

אמר לי: תא אחוי לך היכא דנשקי ארעא ורקיעא אהדדי.

ונועדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבודי.

כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית, ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים.

ויאמרו החרטמים אל פרעה אצבע אלהים היא, ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר ה'.

אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים.

דבר אחר בהבראם, בה' בראם שנאמר (ישעיה כו ד) 'ביה ה' צור עולמים', בשני אותיות הללו של השם יצר שני עולמים, ולמדך כאן שהעולם הזה נברא בה"א.

ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה. ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה.

ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה. בדעתו תהומות נבקעו ושחקים ירעפו טל.

אמר רב יהודה אמר רב: יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ, כתיב הכא 'וימלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת', וכתיב התם 'ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה' וכתיב 'בדעתו תהומות נבקעו'.

אז ישיר משה – אז כשראה הנס, עלה בלבו שישיר שירה. וכן (יהושע י יב) 'אז ידבר יהושע', וכן (מלכים א' ז ח) 'ובית יעשה לבת פרעה', חשב בלבו שיעשה לה, אף כאן ישיר, אמר לו לבו שישיר… 'אז יבנה שלמה במה' (מלכים יא ז), פירשו בו חכמי ישראל שבקש לבנות ולא בנה. למדנו שהיו"ד על שם המחשבה נאמרה, זהו ליישב פשוטו.

ויאמר יוסף אל העם הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעה, הא לכם זרע וזרעתם את האדמה.

רבי יוחנן אמר: כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם. הי נינהו, ויאמר דבראשית תשעה הוו? – בראשית נמי מאמר הוא, דכתיב 'בדבר ה' שמים נעשו'.

ורבי יוחנן אמר: כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם. הי נינהו, ויאמר דבראשית הני תשעה הוו? – בראשית נמי מאמר הוא, דכתיב 'בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם'.

ואתפש בשני הלחת ואשלכם מעל שתי ידי ואשברם לעיניכם.

לעיני כל ישראל – שנשאו לבו לשבור הלוחות לעיניהם, שנאמר (לעיל ט, יז) 'ואשברם לעיניכם', והסכימה דעת הקדוש ברוך הוא לדעתו, שנאמר (שמות לד, א) אשר שברת, יישר כחך ששברת.

עלת תמיד העשיה בהר סיני לריח ניחח אשה לה'.

רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך. יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחרב, באמר ה' אלי הקהל לי את העם ואשמעם את דברי, אשר ילמדון ליראה אתי כל הימים אשר הם חיים על האדמה ואת בניהם ילמדון.

מתיב רב ששת: 'מחוץ לפרוכת העדת יערך', וכי לאורה הוא צריך והלא כל ארבעים שנה שהלכו בני ישראל במדבר לא הלכו אלא לאורו? אלא עדות היא לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל.

מצוה לייחד לספר תורה מקום ולכבדו ולהדרו יותר מדאי, דברים שבלוחות הברית הן הן שבכל ספר וספר.

ויאמר, ה' מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן ואתה מרבבת קדש, מימינו אש דת למו.

אש דת למו, אלולא דת שנתנה עמה אין אדם יכול לעמוד בה.