מקורות
(ז) זכר ימות עולם בינו שנות דר ודר שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך:(ח) בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני ישראל:
(ז) זכור ימות עולם – מה עשה בראשונים שהכעיסו לפניו: בינו שנות דור ודור – דור אנוש שהציף עליהם מי אוקינוס ודור המבול ששטפם. ד"א לא נתתם לבבכם על שעבר בינו שנות דור ודור להכיר להבא שיש בידו להיטיב לכם ולהנחיל לכם ימות המשיח והעולם הבא:
א) ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים:(ב) ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם:(ג) ויאמרו איש אל רעהו הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשרפה ותהי להם הלבנה לאבן והחמר היה להם לחמר:(ד) ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם פן נפוץ על פני כל הארץ:(ה) וירד ידוד לראת את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם:(ו) ויאמר ידוד הן עם אחד ושפה אחת לכלם וזה החלם לעשות ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות:(ז) הבה נרדה ונבלה שם שפתם אשר לא ישמעו איש שפת רעהו:(ח) ויפץ ידוד אתם משם על פני כל הארץ ויחדלו לבנת העיר:
וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ:
וירא חם אבי כנען, אמר להון ואגיד להון, אמר להון אדם הראשון ב' בנים היו לו, ועמד א' מהן והרג את חבירו, וזה יש לו ג', והוא מבקש לעשותן ד', אמר להון ואגיד להון, א"ר יעקב בר זבדי מה טעם עבד יוצא בשן ועין, מהכא וירא ויגד.
דבר זה מתורתך תלמדנו; קל וחומר משן ועין: מה שן ועין שהן אחד מאבריו של אדם – עבד יוצא בהן לחרות, יסורין שממרקין כל גופו של אדם – על אחת כמה וכמה, והיינו דרבי שמעון בן לקיש, דאמר רבי שמעון בן לקיש: נאמר ברית במלח ונאמר ברית ביסורין; נאמר ברית במלח, דכתיב ולא תשבית מלח ברית, ונאמר ברית ביסורין, דכתיב: אלה דברי הברית. מה ברית – האמור במלח – מלח ממתקת את הבשר, אף ברית האמור ביסורין – יסורין ממרקין כל עונותיו של אדם.
והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות ידוד ועשיתם אתם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם:
דתניא: אחרי לבבכם – זו מינות, וכן הוא אומר: אמר נבל בלבו אין אלהים, אחרי עיניכם – זה הרהור עבירה, שנאמר: ויאמר שמשון אל אביו אותה קח לי כי היא ישרה בעיני, אתם זונים – זה הרהור עבודה זרה, וכן הוא אומר: ויזנו אחרי הבעלים.
(ה) וירא ידוד כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום:(ו) וינחם ידוד כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו:(ז) ויאמר ידוד אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים כי נחמתי כי עשיתם:(ח) ונח מצא חן בעיני ידוד:
וכיון שצפה אברהם אבינו ע"ה והביט וראה וחקר והבין וחקק וחצב וצרף וצר ועלתה בידו אז נגלה עליו אדון הכל ברוך הוא והושיבהו בחיקו ונשקו על ראשו וקראו אוהבי וכרת לו ברית ולזרעו והאמין בה' ויחשבה לו צדקה, וכרת לו ברית בין עשר אצבעות רגליו והיא ברית המילה, ועשר אצבעות ידיו והוא הלשון. וקשר לו עשרים ושתים אותיות בלשונו וגלה לו את יסודן. משכן במים דלקם באש רעשן ברוח בערן בשבעה נהגם בשנים עשר מזלות:
מתני'. קונם שאני נהנה לערלים – מותר בערלי ישראל ואסור במולי עובדי כוכבים, שאני נהנה למולים – אסור בערלי ישראל ומותר במולי עובדי כוכבים, שאין הערלה קרויה אלא לשם עובדי כוכבים, שנא': כי כל הגוים ערלים וכל בית ישראל ערלי לב, ואומר: והיה הפלשתי הערל הזה, ואומר: פן תשמחנה בנות פלשתים פן תעלוזנה בנות הערלים. רבי אלעזר בן עזריה אומר: מאוסה היא הערלה – שנתגנו בה רשעים, שנא': כי כל הגוים ערלים.