מקורות

שמות יט יח

והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו ה' באש ויעל עשנו כעשן הכבשן ויחרד כל ההר מאד:

דברים יא

כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה לא כארץ מצרים הוא אשר יצאתם משם אשר תזרע את זרעך והשקית ברגלך כגן הירק: והארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה ארץ הרים ובקעת למטר השמים תשתה מים: ארץ אשר ה' אלהיך דרש אתה תמיד עיני ה' אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה:

תהלים נ ב

מציון מכלל יפי אלהים הופיע:

מדרש אגדה ויקרא אחרי יט

שלמה חכם היה, והיה יודע עיקר משתיתו של עולם, למה מציון מכלל יופי אלהים הופיע (תהלים נ ב), כי היתה שם אבן השתייה, ולמה נקרא שמה אבן השתייה, שממנה הושתת העולם, וכשם שהטבור הזה באמצע האדם, כך ארץ ישראל נתונה באמצע העולם, שנאמר (היושבת) [יושבי] על טבור הארץ (יחזקאל לח יב), ארץ ישראל היא יושבת באמצע העולם, וירושלים באמצעיתה של ארץ ישראל, ובית המקדש באמצע ירושלם, וההיכל באמצע בית המקדש, והארון באמצע ההיכל, ואבן השתייה לפני הארון, שממנה משתיתו של עולם יוצא וכו'

קהלת ז יב

כי בצל החכמה בצל הכסף ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה:

דברים יד טו

ונשמרתם מאד לנפשתיכם כי לא ראיתם כל תמונה ביום דבר ה' אליכם בחרב מתוך האש:

זוהר א בראשית טו א

בריש (נ"א בראשית בחכמתא דמלכא גליף וכו') הורמנותא

ראש השנה כז א

כמאן מצלינן האידנא זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון כמאן כרבי אליעזר דאמר בתשרי נברא העולם

רמב"ם ספר המצוות עשה קעג

והמצוה הקע"ג היא שצונו למנות עלינו מלך מישראל יקבץ כל אומתינו וינהיגנו.

רמב"ם תשובה ג ד

אף על פי שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב רמז יש בו כלומר עורו ישינים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וכו' אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן וכו'

עמוס ח י

והפכתי חגיכם לאבל וכל שיריכם לקינה והעליתי על כל מתנים שק ועל כל ראש קרחה ושמתיה כאבל יחיד ואחריתה כיום מר:

ירמיה לא טז

ויש תקוה לאחריתך נאם ה' ושבו בנים לגבולם:

דברים ט יד

הרף ממני ואשמידם ואמחה את שמם מתחת השמים ואעשה אותך לגוי עצום ורב ממנו:

תענית כו ב

צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו ביום חתנתו זה מתן תורה

רש"י תענית כו ב

זה מתן תורה – יום הכפורים, שניתנו בו לוחות האחרונות.

שמות לב טז

והלחת מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלחת:

שמות לד א

ויאמר ה' אל משה פסל לך שני לחת אבנים כראשנים וכתבתי על הלחת את הדברים אשר היו על הלחת הראשנים אשר שברת:

שמות טו א

אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' וכו'

רש"י שמות טו א

(א) אז ישיר משה – אז כשראה הנס עלה בלבו שישיר שירה,

בראשית כה

ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער ויקראו שמו עשו: ואחרי כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב ויצחק בן ששים שנה בלדת אתם:

שו"ע אורח חיים תקפג ב

אוכלים ראש כבש לומר: נהיה לראש ולא לזנב, וזכר לאילו של יצחק.