מקורות

יחזקאל לג

(א) ויהי דבר ידוד אלי לאמר:(ב) בן אדם דבר אל בני עמך ואמרת אליהם ארץ כי אביא עליה חרב ולקחו עם הארץ איש אחד מקציהם ונתנו אתו להם לצפה:(ג) וראה את החרב באה על הארץ ותקע בשופר והזהיר את העם:(ד) ושמע השמע את קול השופר ולא נזהר ותבוא חרב ותקחהו דמו בראשו יהיה: (ה) את קול השופר שמע ולא נזהר דמו בו יהיה והוא נזהר נפשו מלט:(ו) והצפה כי יראה את החרב באה ולא תקע בשופר והעם לא נזהר ותבוא חרב ותקח מהם נפש הוא בעונו נלקח ודמו מיד הצפה אדרש:(ז) ואתה בן אדם צפה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אתם ממני: (ח) באמרי לרשע רשע מות תמות ולא דברת להזהיר רשע מדרכו הוא רשע בעונו ימות ודמו מידך אבקש: (ט) ואתה כי הזהרת רשע מדרכו לשוב ממנה ולא שב מדרכו הוא בעונו ימות ואתה נפשך הצלת: (י) ואתה בן אדם אמר אל בית ישראל כן אמרתם לאמר כי פשעינו וחטאתינו עלינו ובם אנחנו נמקים ואיך נחיה: (יא) אמר אליהם חי אני נאם אדני ידוד אם אחפץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה שובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו בית ישראל:

תנחומא האזינו ד

(ד) [לב, ד] הצור תמים פעלו ישעיה אמר דרשו ה' בהמצאו (ישעיה נה) ודוד אמר דרשו ה' ועוזו וגו' (ד"ה =דברי הימים= א טז), למה אמר בקשו פניו תמיד ללמדך שהקב"ה יתברך שמו פעמים נראה ופעמים אינו נראה פעמים שומע ופעמים אינו רוצה לשמוע, פעמים עונה ופעמים אינו עונה פעמים נדרש ופעמים אינו נדרש פעמים מצוי ופעמים אינו מצוי, פעמים קרוב ופעמים אינו קרוב, כיצד נראה למשה שנאמר (שמות לג) ודבר ה' אל משה חזר ונעלם ממנו כשאמר לו הראני נא את כבודך (שם /שמות ל"ג/) וכן נראה לישראל בסיני שנאמר (שמות כד) ויראו את אלהי ישראל ואומר (שם /שמות כ"ד/) ומראה כבוד ה', חזר ונעלם מהם שנאמר (דברים ד) כי לא ראית' כל תמונה ואומר (שם /דברים ד'/) קול דברים אתם שומעים, וכשהיו ישראל במצרים בשעבוד פרך וישמע אלהים את נאקתם (שמות ב), כיון שחטאו לא שמע ה' בקולכם ולא האזין אליכם (דברים א), ענה לשמואל במצפה שנא' (שמואל א ז) ויצעק שמואל אל ה' ויענהו ה', חזר ולא ענהו שנאמר (שם /שמואל א'/ טז) ויאמר ה' אל שמואל עד מתי אתה מתאבל על שאול, ענה לדוד ואמר (תהלים לד) דרשתי את ה' וענני חזר ולא ענהו שנאמר (שמואל ב יב) ויצם דוד צום ובא ולן ושכב ארצה דכתיב (שם /שמואל ב' י"ב/) גם הבן הילוד לך מות ימות, ובזמן שישראל עושין תשובה מצוי להם שנאמר (דברים ד) ובקשתם משם את ה' אלהיך ואם לא עשו תשובה בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את ה' ולא ימצאו חלץ מהם (הושע ה), פעמים קרוב שנא' (תהלים קמה) קרוב ה' לכל קוראיו, פעמים אינו קרוב שנא' (משלי טו) רחוק מרשעים ה', וכתיב (במדבר ו) ישא ה' פניו אליך וכתוב אחד אומר (דברים י) אשר לא ישא פנים, עושה תשובה נושא לו פנים, יכול לכל ת"ל אליך ולא לאומה מעכו"ם שנאמר (ירמיה ד) כבסי מרעה לבך ירושלים למען תושעי אם עשו תשובה, ואם לאו כי אם תכבסי בנתר (שם /ירמיהו/ ב) לכך אמר ישעיה דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב (ישעיה נה),

יונה ד ב

כי ידעתי כי אתה אל חנון ורחום ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה

משנה יומא ח ט

אמר רבי עקיבא, אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרין, ומי מטהר אתכם, אביכם שבשמים, שנאמר, (יחזקאל לו) וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם. ואומר, (ירמיה יז) מקוה ישראל יי, מה מקוה מטהר את הטמאים, אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל:

ירמיה יד ח

מקוה ישראל מושיעו בעת צרה למה תהיה כגר בארץ וכארח נטה ללון:

חינוך קעג

ובטעם המים שיטהרו כל טמא, אחשוב על צד הפשט כי הענין הוא כדי שיראה האדם את עצמו אחר הטבילה כאילו נברא באותה שעה, כמו שהיה העולם כולו מים טרם היות בו אדם, וכמו שכתוב (בראשית א, ב): "ורוח אלקים מרחפת על פני המים", ויתן אל לבו בדמיון, כי כמו שנתחדש בגופו – יחדש גם כן פעולותיו לטוב, ויכשיר מעשיו, וידקדק בדרכי השם ברוך הוא. ועל כן אמרו חכמים שלא תכשר הטהרה במים שבכלי, רק במים חיים או מכונסין שהן על קרקע ולא בכלי מכל מקום, כדי לתת אל לבו במחשבה כאילו העולם כולו מים, והוא נתחדש בעלותו מהן כמו שאמרנו. ואם יהיו המים בכלי, או אפילו עברו על כלי, לא יתכן הענין הזה שאמרנו אל מחשבת הטובל. ע"כ.

בראשית רבה ה א

א [א, ט] ויאמר אלהים יקוו המים, כתיב (תהלים קד) מן גערתך ינוסון מקול וגו', רבי ברכיה בשם רבי אבא בר אמי אמר יעשה מדה למים, והיך מה דאת אמר (זכריה א) וקו ינטה על ירושלים, רבי אבא בר כהנא בשם רבי לוי אמר, אמר הקדוש ברוך הוא יקוו לי המים, מה שאני עתיד לעשות בהם, משל למלך שבנה פלטרין והושיב בתוכה אלמים והיו משכימין ושואלים בשלומו של מלך ברמיזה ובאצבע ובמנולין, אמר המלך אלו היו פקחין על אחת כמה וכמה, אתמהא, הושיב בה המלך דיורין פקחין עמדו והחזיקו בפלטין אמרו אין פלטין זו של מלך, שלנו היא, אמר המלך תחזור פלטין לכמו שהיתה, כך מתחלת ברייתו של עולם לא היה קלוסו של הקדוש ברוך הוא עולה אלא מן המים הדא הוא דכתיב (תהלים צג) מקולות מים רבים אדירים משברי ים, ומה היו אומרין אדיר במרום ה', אמר הקדוש ברוך הוא מה אם אלו שאין להן לא פה ולא אמירה ולא דיבור והרי הן מקלסין אותי, כשאברא אדם על אחת כמה וכמה, עמד דור המבול ומרד בו, עמד דור אנוש ומרד בו, דור הפלגה ומרד בו, אמר הקדוש ברוך הוא יפנו אלו ויעמדו ויבואו אותן שישבו בהן מקודם הדא הוא דכתיב (בראשית ז) ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה,

תהלים פט י

אתה מושל בגאות הים בשוא גליו אתה תשבחם:

ישעיהו נא ט

ואנכי ידוד אלהיך רגע הים ויהמו גליו ידוד צבאות שמו:

ירמיה ה כב

האותי לא תיראו נאם ידוד אם מפני לא תחילו אשר שמתי חול גבול לים חק עולם ולא יעברנהו ויתגעשו ולא יוכלו והמו גליו ולא יעברנהו:

בבא בתרא עג א

אמר רבה, אשתעו לי נחותי ימא: בין גלא לגלא תלת מאה פרסי, ורומא דגלא תלת מאה פרסי. זימנא חדא הוה אזלינן באורחא, ודלינן גלא עד דחזינן בי מרבעתיה דכוכבא זוטא, והויא לי כמבזר ארבעין גריוי בזרא דחרדלא, ואי דלינן טפי – הוה מקלינן מהבליה. ורמי לה גלא קלא לחברתה: חבירתי, שבקת מידי בעלמא דלא שטפתיה, דניתי אנא ונאבדיה? א"ל: פוק חזי גבורתא דמריך, מלא חוטא חלא ולא עברי, שנאמר: האותי לא תיראו נאם ה' אם מפני לא תחילו אשר שמתי חול גבול לים חוק עולם ולא יעברנהו.

תהלים כד

א) לדוד מזמור לידוד הארץ ומלואה תבל וישבי בה:(ב) כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה

בראשית רבה ב ד

ר"ש בן לקיש פתר קריא בגליות, והארץ היתה תהו זה גלות בבל שנאמר (ירמיה ד) ראיתי את הארץ והנה תהו, ובהו זה גלות מדי (אסתר ו) ויבהילו להביא את המן, וחושך זה גלות יון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהן שהיתה אומרת להם, כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל, על פני תהום זה גלות ממלכת הרשעה שאין להם חקר כמו התהום מה התהום הזה אין לו חקר אף הרשעים כן, ורוח אלהים מרחפת זה רוחו של מלך המשיח, היאך מה דאת אמר (ישעיה יא) ונחה עליו רוח ה', באיזו זכות ממשמשת ובאה, המרחפת על פני המים בזכות התשובה שנמשלה כמים, שנאמר (איכה ב) שפכי כמים לבך, רבי חגי בשם רבי פדת אמר ברית כרותה למים שאפילו בשעת שרב רוחה שייפה,

רמב"ם מקואות יא יב

דבר ברור וגלוי שהטומאות והטהרות גזירות הכתוב הן, ואינן מדברים שדעתו של אדם מכרעתו והרי הן מכלל החוקים, וכן הטבילה מן הטומאות מכלל החוקים הוא שאין הטומאה טיט או צואה שתעבור במים אלא גזירת הכתוב היא והדבר תלוי בכוונת הלב, ולפיכך אמרו חכמים טבל ולא הוחזק כאילו לא טבל, ואעפ"כ רמז יש בדבר כשם שהמכוין לבו לטהר כיון שטבל טהור ואף על פי שלא נתחדש בגופו דבר כך המכוין לבו לטהר נפשו מטומאות הנפשות שהן מחשבות האון ודעות הרעות, כיון שהסכים בלבו לפרוש מאותן העצות והביא נפשו במי הדעת טהור.

פרקי דרבי אליעזר - ג

ר' אליעזר בן הורקנוס פתח מי ימלל גבורות ה' מי ישמיע כל תהלתו וכי יש לך אדם שיכול למלל כל גבורותיו של הב"ה או להשמיע כל תהלתו אך לא מלאכי השרת יכולין לספר אלא מקצת גבורותיו לדרוש במה שעשה ובמה שעתיד לעשות למען יתרומם שמו בבריותיו שברא מסוף העולם ועד סופו שנ' דור לדור ישבח מעשיך עד שלא היה העולם היה הב"ה הוא בשמו בלבד ועלה במחשבתו לבראות העולם והיה מחריבו את העולם ולא היה עומד משלו למה"ד למלך שרוצה לבנות פלטרין שלו אם אינו מחריבו בארץ יסודותיו ומוצאיו ומובאיו אינו מתחיל לבנות כך הב"ה היה מחריבו לפניו את העולם ולא היה עומד עד שברא את התשובה.