קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם.

יען לא האמנתם בי להקדישני – שאילו דברתם אל הסלע והוציא הייתי מקודש לעיני העדה ואומרים מה סלע זה שאינו מדבר ואינו שומע ואינו צריך לפרנסה מקיים דבורו של מקום, קל וחומר אנו.

משנה. ראוה מדברת עם אחד, ואמרו לה מה טיבו של איש זה? – איש פלוני וכהן הוא, רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת… גמ'. מאי מדברת? רב אסי אמר נבעלה

וייצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים, ויהי האדם לנפש חיה. תרגום שם: ונפח באפוהי נשמתא דחיי והות באדם לרוח ממללא.

ואני זאת בריתי אותם אמר ה', רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך

אתה הוא ה' לבדך, אתה עשית את השמים שמי השמים וכל צבאם, הארץ וכל אשר עליה, הימים וכל אשר בהם, ואתה מחיה את כלם וצבא השמים לך משתחוים.

כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר

אלה תולדות השמים והארץ בהבראם

אמר רבי יהושע בן קרחה, בהבראם – באברהם, בזכותו של אברהם

מצינו שעשה אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, שנאמ': עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חוקותי ותורותי.

ומהיכן למד את התורה, אלא זימן לו הקדוש ברוך הוא שתי כליותיו כמין שני רבנים והיו נובעות ומלמדות אותו תורה וחכמה, הה"ד (תהלים טז) אברך את ה' אשר יעצני אף לילות יסרוני כליותי

ומהיכן למד אברהם את התורה? רבן שמעון אומר נעשו שתי כליותיו כשתי כדים של מים, והיו נובעות תורה… רבי לוי אמר מעצמו למד תורה.

וה' ברך את אברהם בכל – מאי בכל? … רבי שמעון בן יוחי אומר: אבן טובה היתה תלויה בצוארו של אברהם אבינו, שכל חולה הרואה אותו מיד מתרפא.

זאת חקת התורה אשר צוה ה' לאמר, דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדמה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה על.

ר' יהודה אומר בשעה ששמעו ישראל אנכי ה' אלהיך נתקע תלמוד תורה בלבם, והיו למדים ולא היו משכחין … רבי נחמיה אמר בשעה ששמעו ישראל לא יהיה לך נעקר מלבם יצר הרע.

וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו מדן ועד באר שבע.

ועוד שלח לו: שלש מאות וששים וחמשה שווקים בכרך גדול של רומי, וכל אחד ואחד היו בו שלש מאות וששים וחמשה בירניות, וכל בירנית ובירנית היו בו שלש מאות וששים וחמשה מעלות, וכל מעלה ומעלה היו בו כדי לזון את כל העולם כולו. אמר רבי ר"ש ברבי לרבי, הני למן? – לך ולחברך ולחברותך. שנאמר "[והיה] סחרה ואתננה קדש לה' לא יאצר ולא יחסן כי לישבים לפני ה' יהיה [סחרה לאכל לשבעה ולמכסה עתיק]" … מאי למכסה עתיק – זה המכסה דברים שכיסה עתיק יומין. ומאי נינהו – סתרי תורה. ואיכא דאמרי: זה המגלה דברים שכיסה עתיק יומין, מאי נינהו – טעמי תורה.

שאל עובד כוכבים אחד את רבן יוחנן בן זכאי: אילין עובדייא דאתון עבדין נראין כמין כשפים, אתם מביאים פרה ושורפין אותה וכותשין אותה ונוטלין את אפרה ואחד מכם מטמא למת מזין עליו ב' וג' טיפין ואתם אומרים לו טהרת. אמר לו ראית אדם שנכנסה בו רוח תזזית, אמר לו הן, א"ל ומה אתם עושין לו, אמר לו מביאין עיקרין ומעשנין תחתיו ומרביצים עליה מים והיא בורחת, א"ל ישמעו אזניך מה שאתה מוצא מפיך, כך הרוח הזו רוח טומאה דכתיב (זכריה יג) וגם את הנביאים ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ, מזין עליו מי נדה והוא בורח. לאחר שיצא אמרו לו תלמידיו, רבינו לזה דחית בקנה, לנו מה אתה אומר. אמר להם חייכם לא המת מטמא ולא המים מטהרין, אלא אמר הקדוש ברוך הוא חקה חקקתי גזירה גזרתי, אי אתה רשאי לעבור על גזרתי דכתיב זאת חוקת התורה.

ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי, אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל.

אל תשקצו את נפשתיכם בכל השרץ השורץ, ולא תטמאו בהם ונטמתם בם.

רבי פנחס בן יאיר הוה קאזיל לפדיון שבויין, פגע ביה בגינאי נהרא, אמר ליה: גינאי, חלוק לי מימך ואעבור בך, אמר ליה: אתה הולך לעשות רצון קונך ואני הולך לעשות רצון קוני, אתה ספק עושה ספק אי אתה עושה, אני ודאי עושה אמר ליה: אם אי אתה חולק, גוזרני עליך שלא יעברו בך מים לעולם, חלק ליה.

כך אמר הקדוש ברוך הוא למשה כשהיה סלע זה קטן הכית אותו שנאמר והכית בצור, אבל עכשיו ודברתם אל הסלע, שנה עליו פרק אחד והוא מוציא מים מן הסלע.