מקורות
לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא
וידבר ה' אל משה לאמר: קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת
להם מים מן הסלע והשקית עת העדה ואת בעירם: ויקח משה את המטה מלפני ה' כאשר ציוהו: ויקהלו משה ואהרון את
הקהל אל פני הסלע ויאמר להם שמעו נא המרים המן הסלע הזה נוציא לכם מים: וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו
פעמים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם: ויאמר ה' אל משה ואל אהרן יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל
לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם: המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את ה ויקדש בם:
וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי
אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה אלהים ארץ ושמים
אמר רבי יהושע בן קרחה בהבראם באברהם בזכותו של אברהם
אל ברוך גדול דעה הכין ופעל זהרי חמה טוב יצר כבוד לשמו
ואם בשדה ימצא האיש את הנער [הנערה] המארשה והחזיק בה האיש ושכב עמה ומת האיש אשר שכב עמה לבדו ולנער [ולנערה] לא תעשה דבר אין לנער [לנערה] חטא מות כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה
והיו חייך תלאים לך מנגד ופחדת לילה ויומם ולא תאמין בחייך
אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא
וארשתיך לי באמונה וידעת את ה'
תניא ר' יוסי אומר אוי להם לבריות שרואות ואינן יודעות מה רואות עומדות ואין יודעות על מה הן עומדות הארץ על מה עומדת על העמודים שנאמר (איוב ט, ו) המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון עמודים על המים שנאמר (תהלים קלו, ו) לרוקע הארץ על המים מים על ההרים שנאמר על הרים יעמדו מים הרים ברוח שנאמר (עמוס ד, יג) כי הנה יוצר הרים ובורא רוח רוח בסערה שנאמר (תהלים קמח, ח) רוח סערה עושה דברו סערה תלויה בזרועו של הקב"ה שנאמר (דברים לג, כז) ומתחת זרועות עולם וחכ"א על י"ב עמודים עומדת שנאמר (דברים לב, ח) יצב גבולות עמים למספר בני ישראל וי"א ז' עמודים שנאמר (משלי ט, א) חצבה עמודיה שבעה ר"א בן שמוע אומר על עמוד אחד וצדיק שמו שנאמר (משלי י, כה) וצדיק יסוד עולם
ר' אליעזר אומר:
מנין שבתשרי נולדו אבות?
שנאמר: ויקהלו אל המלך שלמה כל איש ישראל בירח האיתנים, ירח שנולדו בו איתני עולם. מאי משמע דהאי איתן לישנא דתקיפא הוא?
דכתיב: והאיתנים מוסדי ארץ.
וכן את מוצא שלא נגאלו ישראל ממצרים אלא בשכר האמנה שנ' ויאמן העם (שמות ד) וכה"א אמונים נוצר ה' (תהלים לא) מזכירין אמונת אבות ואו' ואהרן וחור תמכו בידיו וגו' ואומר זה השער לה' צדיקים יבאו בו (שם קיח) בבעלי אמנה מהו אומר פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים (ישעיה כו) השער הזה כל בעלי אמונה נכנסין בו וכה"א טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכנור כי שמחתני ה' בפעליך במעשה ידיך ארנן (תהלים צב) מי גרם לנו לבא לידי שמחה זו שכר אמנה שהאמינו אבותינו בעולם הזה שכלו לילה [לפיכך זכינו לעולם הבא שכולו בקר] לכך נאמר להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות. וכן יהושפט אומר לעם האמינו בה' אלהיכם ותאמנו האמינו בנביאיו והצליחו (דה"ב כ) וכתיב עיניך הלא לאמונה (ירמיה ה) וכתיב וצדיק באמונתו יחיה (חבקוק ב) וכתיב חדשים לבקרים רבה אמונתך (איכה ג). וכן אתה מוצא שאין הנליות /הגלויות/ מתכנסות אלא בשכר אמנה שנ' אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי תשורי מראש וגו' (שה"ש ד) וכתיב וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי באמונה (הושע ב)
אך לא יחשב הכסף הניתן על ידם כי באמונה הם עושים
ויש אחרים קרובים להם במדריגה, אף על פי שאינם כמוהם ממש, והם המכזבים בספוריהם ודבריהם, והיינו, שאין אמנותם בכך ללכת ולבדות ספורים ומעשים אשר לא נבראו ולא יהיו, אבל בבואם לספר דבר מה, יערבו בהם מן השקרים כמו שיעלה על רוחם, ויתרגלו בזה עד ששב להם כמו טבע, והם הם הבדאים אשר אי אפשר להאמין לדבריהם, וכמאמרם ז"ל (סנהדרין פט): כך הוא עונשו של בדאי, שאפילו אומר אמת, אין שומעין לו, שכבר הטביעו בהם הרעה הזאת שלא יוכלו לצאת דבריהם נקיים מן הכזב מתוך פיהם. הוא מה שהנביא מצטער ואומר (ירמיה ט): למדו לשונם דבר שקר העוה נלאו
פתי יאמין לכל דבר וערום יבין לאשרו
הוא היה אומר, אל תהי בז לכל אדם, ואל תהי מפליג לכל דבר, שאין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום.
ומצאת את לבבו נאמן לפניך וכרות עמו הברית לתת את ארץ הכנעני החתי האמרי והפרזי והיבוסי והגרגשי לתת לזרעו
אל אמונה. שהאמין בעולם ובראו:
אמר שמואל עבד כנעני נקנה
במשיכה כיצד תקפו ובא אצלו קנאו קראו ובא אצלו לא קנאו וכו' אמרי בהמה אדעתא דמרה אזלה עבד אדעתיה דנפשיה קאזיל אמר רב אשי ועבד קטן כבהמה דמי
יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל נמצא
וכיון שארכו הימים נשתכח השם הנכבד והנורא מפי כל היקום ומדעתם ולא הכירוהו ונמצאו כל עם הארץ הנשים והקטנים אינם יודעים אלא הצורה של עץ ושל אבן וההיכל של אבנים שנתחנכו מקטנותם להשתחוות לה ולעבדה ולהשבע בשמה והחכמים שהיו בהם כגון כהניהם וכיוצא בהן מדמין שאין שם אלוה אלא הכוכבים והגלגלים שנעשו הצורות האלו בגללם ולדמותן אבל צור העולמים לא היה שום אדם שהיה מכירו ולא יודעו אלא יחידים בעולם כגון חנוך ומתושלח נח שם ועבר ועל דרך זה היה העולם הולך ומתגלגל עד שנולד עמודו של עולם והוא אברהם אבינו.
יען לא האמנתם בי – גלה הכתוב שאלולי חטא זה בלבד היו נכנסין לארץ כדי שלא יאמרו עליהם כעון שאר דור המדבר שנגזר
עליהם שלא יכנסו לארץ כך היה עון משה ואהרן. והלא (במדבר יא) הצאן ובקר ישחט קשה מזו אלא לפי שבסתר חסך עליו הכתוב וכאן שבמעמד כל ישראל לא
חסך
להקדישני – שאילו דיברתם אל הסלע, והוציא, הייתי מקודש לעיני העדה ואומרים מה סלע זה שאינו מדבר ואינו שומע
ואינו צריך לפרנסה מקיים דיבורו של מקום קו אנו
ושמי ה' לא נודעתי להם -: לא הודעתי אין כתיב כאן אלא לא נודעתי לא
נכרתי להם במדת אמתית שלי שעליה נקרא שמי ה' נאמן לאמת דברי שהרי הבטחתים ולא קיימתי:
ורבותינו דרשוהו (סנהדרין קיא) לענין של מעלה (שמות ה) שאמר משה למה הרעותה אמר לו הקב"ה חבל על דאבדין ולא משתכחין יש לי להתאונן על מיתת האבות הרבה פעמים נגליתי עליהם באל שדי ולא אמרו לי מה שמך ואתה אמרת מה שמו מה אומר אליהם
דאמר ריש לקיש מאי דכתיב (בראשית א, לא) ויהי ערב ויהי בקר יום הששי ה יתירה למה לי מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר להם אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימין ואם לאו אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו:
אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי תשורי מראש אמנה מראש שניר וחרמון ממענות אריות מהררי נמרים
[ט] אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף
אם חומה היא, זה אברהם.
אמר הקב"ה: אם מעמיד הוא דברים כחומה, נבנה עליה טירת כסף, נצילנו ונבנה אותו בעולם.
וידבר אהרן את כל הדברים אשר דבר ה' אל משה ויעש האתת לעיני העם ויאמן העם וישמעו כי פקד ה' את בני ישראל וכי ראה את ענים ויקדו וישתחוו
ןמאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך
וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם
וירא ישראל את היד הגדלה אשר עשה ה' במצרים וייראו העם את ה' ויאמינו בה' ובמשה עבדו
ויאמר ה' אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם ויגד משה את דברי העם אל ה'
. דבר אחר תשורי מראש אמנה עתידין ישראל לומר שירה לעתיד לבוא שנאמר (תהלים צח, א) שירו לה' שיר חדש כי נפלאות עשה ובאיזה זכות אומרים ישראל שירה בזכות אברהם שהאמין בהקדוש ברוך הוא שנאמר (בראשית טו, ו) והאמין בה' היא האמונה שישראל נוחלין בה ועליו הכתוב אומר (חבקוק ב, ד) וצדיק באמונתו יחיה הוי תשורי מראש אמנה
תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי
כי ישר דבר ה' וכל מעשהו באמונה
והאמן בה' ויחשבה לו צדקה
וידבר ה' אל משה לאמר: קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת
להם מים מן הסלע והשקית עת העדה ואת בעירם: ויקח משה את המטה מלפני ה' כאשר ציוהו: ויקהלו משה ואהרון את
הקהל אל פני הסלע ויאמר להם שמעו נא המרים המן הסלע הזה נוציא לכם מים: וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו
פעמים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם: ויאמר ה' אל משה ואל אהרן יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל
לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם: המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את ה ויקדש בם:
יען לא האמנתם בי – גלה הכתוב שאלולי חטא זה בלבד היו נכנסין לארץ כדי שלא יאמרו עליהם כעון שאר דור המדבר שנגזר
עליהם שלא יכנסו לארץ כך היה עון משה ואהרן. והלא (במדבר יא) הצאן ובקר ישחט קשה מזו אלא לפי שבסתר חסך עליו הכתוב וכאן שבמעמד כל ישראל לא
חסך
להקדישני – שאילו דיברתם אל הסלע, והוציא, הייתי מקודש לעיני העדה ואומרים מה סלע זה שאינו מדבר ואינו שומע
ואינו צריך לפרנסה מקיים דיבורו של מקום קו אנו
ואם בשדה ימצא האיש את הנער [הנערה] המארשה והחזיק בה האיש ושכב עמה ומת האיש אשר שכב עמה לבדו ולנער [ולנערה] לא תעשה דבר אין לנער [לנערה] חטא מות כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה
אמר שמואל עבד כנעני נקנה
במשיכה כיצד תקפו ובא אצלו קנאו קראו ובא אצלו לא קנאו וכו' אמרי בהמה אדעתא דמרה אזלה עבד אדעתיה דנפשיה קאזיל אמר רב אשי ועבד קטן כבהמה דמי
אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה אלהים ארץ ושמים
אמר רבי יהושע בן קרחה בהבראם באברהם בזכותו של אברהם
וכיון שארכו הימים נשתכח השם הנכבד והנורא מפי כל היקום ומדעתם ולא הכירוהו ונמצאו כל עם הארץ הנשים והקטנים אינם יודעים אלא הצורה של עץ ושל אבן וההיכל של אבנים שנתחנכו מקטנותם להשתחוות לה ולעבדה ולהשבע בשמה והחכמים שהיו בהם כגון כהניהם וכיוצא בהן מדמין שאין שם אלוה אלא הכוכבים והגלגלים שנעשו הצורות האלו בגללם ולדמותן אבל צור העולמים לא היה שום אדם שהיה מכירו ולא יודעו אלא יחידים בעולם כגון חנוך ומתושלח נח שם ועבר ועל דרך זה היה העולם הולך ומתגלגל עד שנולד עמודו של עולם והוא אברהם אבינו.
תניא ר' יוסי אומר אוי להם לבריות שרואות ואינן יודעות מה רואות עומדות ואין יודעות על מה הן עומדות הארץ על מה עומדת על העמודים שנאמר (איוב ט, ו) המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון עמודים על המים שנאמר (תהלים קלו, ו) לרוקע הארץ על המים מים על ההרים שנאמר על הרים יעמדו מים הרים ברוח שנאמר (עמוס ד, יג) כי הנה יוצר הרים ובורא רוח רוח בסערה שנאמר (תהלים קמח, ח) רוח סערה עושה דברו סערה תלויה בזרועו של הקב"ה שנאמר (דברים לג, כז) ומתחת זרועות עולם וחכ"א על י"ב עמודים עומדת שנאמר (דברים לב, ח) יצב גבולות עמים למספר בני ישראל וי"א ז' עמודים שנאמר (משלי ט, א) חצבה עמודיה שבעה ר"א בן שמוע אומר על עמוד אחד וצדיק שמו שנאמר (משלי י, כה) וצדיק יסוד עולם
[ט] אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף
אם חומה היא, זה אברהם.
אמר הקב"ה: אם מעמיד הוא דברים כחומה, נבנה עליה טירת כסף, נצילנו ונבנה אותו בעולם.
ר' אליעזר אומר:
מנין שבתשרי נולדו אבות?
שנאמר: ויקהלו אל המלך שלמה כל איש ישראל בירח האיתנים, ירח שנולדו בו איתני עולם. מאי משמע דהאי איתן לישנא דתקיפא הוא?
דכתיב: והאיתנים מוסדי ארץ.
אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא
אל אמונה. שהאמין בעולם ובראו:
כי ישר דבר ה' וכל מעשהו באמונה
אך לא יחשב הכסף הניתן על ידם כי באמונה הם עושים
יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל נמצא
הוא היה אומר, אל תהי בז לכל אדם, ואל תהי מפליג לכל דבר, שאין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום.
אל ברוך גדול דעה הכין ופעל זהרי חמה טוב יצר כבוד לשמו
וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי
דאמר ריש לקיש מאי דכתיב (בראשית א, לא) ויהי ערב ויהי בקר יום הששי ה יתירה למה לי מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר להם אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימין ואם לאו אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו:
ומצאת את לבבו נאמן לפניך וכרות עמו הברית לתת את ארץ הכנעני החתי האמרי והפרזי והיבוסי והגרגשי לתת לזרעו
והאמן בה' ויחשבה לו צדקה
אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי תשורי מראש אמנה מראש שניר וחרמון ממענות אריות מהררי נמרים
. דבר אחר תשורי מראש אמנה עתידין ישראל לומר שירה לעתיד לבוא שנאמר (תהלים צח, א) שירו לה' שיר חדש כי נפלאות עשה ובאיזה זכות אומרים ישראל שירה בזכות אברהם שהאמין בהקדוש ברוך הוא שנאמר (בראשית טו, ו) והאמין בה' היא האמונה שישראל נוחלין בה ועליו הכתוב אומר (חבקוק ב, ד) וצדיק באמונתו יחיה הוי תשורי מראש אמנה
לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא
והיו חייך תלאים לך מנגד ופחדת לילה ויומם ולא תאמין בחייך
ויש אחרים קרובים להם במדריגה, אף על פי שאינם כמוהם ממש, והם המכזבים בספוריהם ודבריהם, והיינו, שאין אמנותם בכך ללכת ולבדות ספורים ומעשים אשר לא נבראו ולא יהיו, אבל בבואם לספר דבר מה, יערבו בהם מן השקרים כמו שיעלה על רוחם, ויתרגלו בזה עד ששב להם כמו טבע, והם הם הבדאים אשר אי אפשר להאמין לדבריהם, וכמאמרם ז"ל (סנהדרין פט): כך הוא עונשו של בדאי, שאפילו אומר אמת, אין שומעין לו, שכבר הטביעו בהם הרעה הזאת שלא יוכלו לצאת דבריהם נקיים מן הכזב מתוך פיהם. הוא מה שהנביא מצטער ואומר (ירמיה ט): למדו לשונם דבר שקר העוה נלאו
פתי יאמין לכל דבר וערום יבין לאשרו
תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי
וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם
ושמי ה' לא נודעתי להם -: לא הודעתי אין כתיב כאן אלא לא נודעתי לא
נכרתי להם במדת אמתית שלי שעליה נקרא שמי ה' נאמן לאמת דברי שהרי הבטחתים ולא קיימתי:
ןמאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך
ורבותינו דרשוהו (סנהדרין קיא) לענין של מעלה (שמות ה) שאמר משה למה הרעותה אמר לו הקב"ה חבל על דאבדין ולא משתכחין יש לי להתאונן על מיתת האבות הרבה פעמים נגליתי עליהם באל שדי ולא אמרו לי מה שמך ואתה אמרת מה שמו מה אומר אליהם
וידבר אהרן את כל הדברים אשר דבר ה' אל משה ויעש האתת לעיני העם ויאמן העם וישמעו כי פקד ה' את בני ישראל וכי ראה את ענים ויקדו וישתחוו
וירא ישראל את היד הגדלה אשר עשה ה' במצרים וייראו העם את ה' ויאמינו בה' ובמשה עבדו
ויאמר ה' אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם ויגד משה את דברי העם אל ה'
וכן את מוצא שלא נגאלו ישראל ממצרים אלא בשכר האמנה שנ' ויאמן העם (שמות ד) וכה"א אמונים נוצר ה' (תהלים לא) מזכירין אמונת אבות ואו' ואהרן וחור תמכו בידיו וגו' ואומר זה השער לה' צדיקים יבאו בו (שם קיח) בבעלי אמנה מהו אומר פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים (ישעיה כו) השער הזה כל בעלי אמונה נכנסין בו וכה"א טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכנור כי שמחתני ה' בפעליך במעשה ידיך ארנן (תהלים צב) מי גרם לנו לבא לידי שמחה זו שכר אמנה שהאמינו אבותינו בעולם הזה שכלו לילה [לפיכך זכינו לעולם הבא שכולו בקר] לכך נאמר להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות. וכן יהושפט אומר לעם האמינו בה' אלהיכם ותאמנו האמינו בנביאיו והצליחו (דה"ב כ) וכתיב עיניך הלא לאמונה (ירמיה ה) וכתיב וצדיק באמונתו יחיה (חבקוק ב) וכתיב חדשים לבקרים רבה אמונתך (איכה ג). וכן אתה מוצא שאין הנליות /הגלויות/ מתכנסות אלא בשכר אמנה שנ' אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי תשורי מראש וגו' (שה"ש ד) וכתיב וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי באמונה (הושע ב)
וארשתיך לי באמונה וידעת את ה'