מקורות
ואמר רבה בר בר חנה זימנא חדא הוה קא אזלינן בספינתא וחזינן ההוא כוורא דיתבא ליה חלתא אגביה וקדח אגמא עילויה סברינן יבשתא היא וסלקינן ואפינן ובשלינן אגביה וכד חם גביה אתהפיך ואי לאו דהוה מקרבא ספינתא הוה טבעינן
חזינן ההוא כוורא דיתבה ליה חלתא אגביה וקדחא כו'. יש לפרש קרוב לענין דלעיל וכבר ביארנו כי ימי הגלות דומין להולך בספינה בעמקי מצולות ים הגלות ואנו נצולין כספינה המטורפת בים שהיא נצולת בתפלה וברחמי שמיא כדאמרינן הספנין רובן חסידים ואמר חזינן ההוא כוורא כו' הוא מזל דגים חדש אדר כי פניו לימי הגשמים שעברו ואחוריו לימות החמה לימי ניסן לימי הגאולה
ר' לוי רמי כתיב לה' הארץ ומלואה וכתיב (תהלים קטו, טז) השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם לא קשיא כאן קודם ברכה כאן לאחר ברכה
א לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה תבל וישבי בה ב כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה
ויאמר אלוקים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה ויהי כן
ט [ח, ב] את פר החטאת ואת שני האילים, רב הונא בשם רבי אבא בר כהנא אמר עשה כמין גבעה איל מכאן ואיל מכאן ופר באמצע, ואת כל העדה הקהל פתח אהל מועד אמר רבי אלעזר כל ישראל ששים רבוא ואת אומר אל פתח אהל מועד אלא זה אחד מן המקומות שהחזיק מועט את המרובה דכוותה (בראשית א) יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד בנוהג שבעולם אדם מפנה כלי מלא לתוך כלי ריקן או שמא כלי מלא לתוך כלי מלא העולם כולו מים במים ואת אומר יקוו המים אלא זה אחד מן המקומות שהחזיק מועט המרובה דכוותה (שמות ט) קחו לכם מלא חפניכם פיח כבשן אמר רב הונא לא דמי הדין דחפין להדין דקמיץ הדין דחפין תרין הדין דקמיץ ארבע חופניו תמניא קומצין נמצא חפנו של משה מחזקת שמונה קומצין אלא מלמד שהקב"ה הוא מספיק ואהרן חופן ומשה זורקן ואת אמר (שם /שמות ט'/) וזרקו משה השמימה בבת אחת אלא זה אחד מן המקומות שהחזיק מועט למרובה, ודכוותה (שם /שמות/ כז) ארך החצר מאה באמה ורחב חמשים בחמשים אמר ר' יוסי בר חלפתא אורך החצר מאה באמה וכל ישראל עומדים בתוכה אלא זה אחד מן המקומות שהחזיק מועט את המרובה, ודכוותה (במדבר כ) ויקהילו משה ואהרן את הקהל אל פני הסלע א"ר חנין כמין כברה היתה וכל ישראל עומדין עליה אלא זו אחד מן המקומות שהחזיק מועט את המרובה, ודכוותה (יהושע ג) ויאמר יהושע אל בני ישראל גשו הנה רב הונא אמר זקפן בין שני בדי הארון רבי חמא בר חנינא אמר שמן בין שני בדי הארון ורבא אמר צמצמן בין שתי בדי הארון הה"ד (שם /יהושע ג'/) ויאמר יהושע בזאת תדעו כי אל חי בקרבכם אמר להם מתוך שהחזיקו אתכם שני בדי הארון יודע אני ששכינתי ביניכם
ז וידבר ה' אל משה לאמר ח קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם ט ויקח משה את המטה מלפני ה' כאשר צוהו י ויקהלו משה ואהרן את הקהל אל פני הסלע ויאמר להם שמעו נא המרים המן הסלע הזה נוציא לכם מים יא וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם יב ויאמר ה' אל משה ואל אהרן יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם
ויקהלו וגו' – זה א' מן המקומות שהחזיק מועט את המרובה
כך אמר הקב"ה למשה: כשהיה סלע זה קטן הכית אותו, שנאמר: והכית בצור אבל עכשיו ודברתם אל הסלע – שנה עליו פרק אחד והוא מוציא מים מן הסלע.
ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי למה ארץ ישראל נמשלה לצבי לומר לך מה צבי זה אין עורו מחזיק בשרו אף ארץ ישראל אינה מחזקת פירותיה