מקורות

בראשית כז מא

וישטם עשו את יעקב

בראשית כח ט

וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם אחות נביות על נשיו לו לאשה

תהלים ח ד

כי אראה שמיך מעשי אצבעתיך

תהלים לג ו

בדבר ה' שמים נעשו

שבת נח ב

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מנין למשמיע קול בכלי מתכות שהוא טמא שנאמר כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש אפילו דבור יבא באש

מחזור מוסף ראש השנה

בהגלותך מלכנו על הר סיני, ללמד לעמך תורה ומצות

מחזור מוסף ראש השנה

ותשמיעם את הוד קולך ודברות קדשך מלהבות אש

דברים לג ב

ויאמר יהוה מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן

עבודה זרה ב ב

מלמד שהחזירה הקב"ה על כל אומה ולשון ולא קבלוה עד שבא אצל ישראל וקבלוה

מוסף לשלש רגלים

יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו מלך רחמן שתשוב ותרחם עלינו ועל מקדשך ברחמיך הרבים

ישעיהו ב ג

כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם

משלי ט ז

יסר לץ לקח לו קלון ומוכיח לרשע מומו

גר"א משלי ט ז

כי שני מיני רשעים הן בדבור ובמעשה וזהו אשר מדבור נקרא לץ ודרך הלץ לבזות את חברו וזהו אם תיסר ללץ תקח לך קלון כי יבזה אותך ומוכיח לרשע מומו זהו לרשע במעשה אם תוכיח אותו תקח לך מום כלומר עושה לך רע בפועל

בראשית כא

ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק

רש"י בראשית כא ט

מצחק – ל' ע"א כמו שנא ויקומו לצחק ד"א לשון גילוי עריות כמה דתימא לצחק בי ד"א ל' רציחה כמה דתימא (ש"ב ב) יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו

ראב"ע פיוט צמאה נפשי

ראה לגברת אמת שפחה נואמת לא כי בנך המת ובני החי

משלי א כג

תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם

גר"א משלי א כג

הנה אביעה לכם רוחי נגד בעלי לצון ויושבי קרנות שאין להם תאות העולה"ז אלא הלצון חמד להם כי רוחם לא נחה ולא שקטה עד שידברו דברי הלצה ומזה להם נחת רוח והטעם מפני שבכל דבר שהאדם עושה נותנין לו רוח ממרום והוא המסייע לו לעשות דברים עוד כאלה ומזה יש לו נחת רוח הן בדבר מצוה או בדבר עבירה וזהו עבירה גוררת עבירה ומצוה גוררת מצוה וכל דבר עבירה שהיא גדולה גם הרוח הבא ממנה היא גדולה ומתאוה יותר לעברה עוד וכן בדבר מצוה גדולה בא רוח ממקום קדוש מאוד ומתאוה מאוד למצוה ונהנה מאוד מחמת זה ממצות וידוע שמצוה הגדולה מכל המצות היא לימוד תורה ולהיפך דברים בטלים וליצנות שזהו היפוך התורה ולכן יש הנאה מדברים בטלים וליצנות יותר מכל העברות אע"פ שאין בזה עולה"ז