והיה ה' לי לאלהים. שיחול שמו עלי מתחילה ועד סוף, שלא ימצא פסול בזרעי.

ובהזכירו השם יכוין פירוש קריאתו באל"ף דל"ת לשון אדנות שהוא אדון הכל, ויכיון עוד פירוש כתיבתו ביו"ד ה"א לשון הויה שהוא היה הוה ויהיה. ובהזכירו אלהים יכיון שהוא תקיף ואמיץ אשר לו היכולת בעליונים ובתחתונים כי אל לשון כח וחוזק הוא כמו ואת אילי הארץ לקח.

וירא אלהים אל יעקב עוד בבאו מפדן ארם ויברך אתו: ויאמר לו אלהים שמך יעקב לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך ויקרא שמו ישראל: ויאמר לו אלהים אני אל שדי פרה ורבה גוי וקהל עמים יהיה ממך ומלכים מחלציך יצאו.

ויצב יעקב מצבה במקום אשר דבר אתו מצבת אבן ויסך עליה נסך ויתן עליה שמן

ויסך עליה נסך וכו' ובבית אל שלם נדרו, ונתן מעשר מהונו לכבוד השם למי שהיה בדור ראוי לקחתו.

חטא ישראל וגם עברו את בריתי אשר ציוותי אותם וגם לקחו מן החרם וגם גנבו וגם כיחשו וגם שמו בכליהם.

חטא ישראל אמר רבי אבא בר זבדא אע"פ שחטא ישראל הוא

ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל.

וישלח אחאב בכל בני שיראל ויקבץ את הנביאים אל הר הכרמל: ויגש אליהו אל על העם ויאמר עד מתי אתם פסחים על שתי הסעפים אם יהוה האלהים לכן אחריו ואם הבעל לכו אחריו ולא ענו העם אתו דבר: ויאמר אליהו אל העם אני נותרתי נביא ליהוה לבדי ונביאי הבעל ארבע מאות וחמשים איש: ויתנו לנו שנים פרים ויבחרו להם הפר האחד וינתחהו וישימו על העצים ואש לא ישימו ואני אעשה את הפר האחד ונתתי על העצים ואש לא אשים: וקראתם בשם אלהיכם ואני אקרא בשם יהוה והיה האלהים אשר יענה באש הוא האלהים ויען כל העם ויאמרו טוב הדבר: ויאמר אליהו לנביאי הבעל בחרו לכם הפר האחד ועשו ראשנה כי אתם הרבים וקראו בשם אלהיכם ואש לא תשימו: ויקחו את הפר אשר נתן להם ויעשו ויקראו בשם הבעל מהבקר ועד הצהרים לאמר הבעל עננו ואין קול ואין ענה ויפסחו על המזבח אשר עשה: ויהי בצהרים ויהתל בהם אליהו ויאמר קראו בקול גדול כי אלהים הוא כי שיח וכי שיג לו וכי דרך לו אולי ישן הוא ויקץ: ויקראו בקול גדול ויתגדדו כמשפטם בחרבות וברמחים עד שפך דם עליהם: ויהי כעבר הצהרים ויתנבאו עד לעלות המנחה ואין קול ואין ענה ואין קשה: ויאמר אליהו לכל העם גשו אלי ויגשו כל העם אליו וירפא את מזבח יהוה ההרוס: ויקח אליהו שתחם עשרה אבנים כמספר שבטי בני יעקב אשר היה דבר יהוה אליו לאמר ישראל יהיה שמך: ויבנה את האבנים מזבח בשם יהוה ויעש תעלה כבית סאתים זרע סביב למזבח: ויארך את העצים וינתח את הפר וישם על העצים: ויאמר מלאו ארבעה כדים מים ויצקו על העלה ועל העצים ויאמר שנו וישנו ויאמר שלשלן וישלשו: וילכו המים סביב למזבח וגם את התעלה מלא מים: ויהיה בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר יהוה אלהי אברהם יצחק וישראל היום יודע כי אתה אלהים בישראל ואני עבדך ובדברך עשיתי את כל הדברים האלה" ענני יהוה ענני וידעו העם הזה כי אתה יהוה האלהים ואתה הסבת את לבם אחרנית: ותפל אש יהוה ותאכל את העלה ואת העצים ואת האבנים ואת העפר ואת המים אשר בתעלה לחכה: וירא על העם ויפלו על פניהם ויאמרו יהוה הוא האלהים יהוה הוא האלהים:

וזכרתי את בריתי יעקוב. בחמשה מקומות נכתב מלא, ואליהו חסר בחמשה מקומות, יעקב נטל אות משמו של אליהו ערבון שיבוא ויבשר גאולת בניו.

גוי וקהל גוים. שגוים עתידים בניו להעשות, כמנין הגוים שהם ע' אומות וכן כל הסנהדרין שבעים, דבר אחר שעתידים בניו להקריב בשעת איסור במות כגוים בימי אליהו.

ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם אחתי גם יכלתי ותקרא שמו נפתלי

נפתולי אלהים נפתלתי. דבר אחר לשון צמיד פתיל, כלומר חיבורין על שם נתחברתי עם אחותי, מבני אחותי עתיד לצאת בצלאל שהיה מלא רוח חכמה, שנאמר ובצלאל וגו' בן חור למטה יהודה ואמלא אותו רוח אלהים, ואני נתחברתי עם אחותי באותה מלאכה, דכתיב ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן

פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט אשר לבבו פנה היום מעם יהוה אלהינו ללכת לעבד את אלהי הגוים ההם פן יש בכם שרש פרה ראש ולענה.

ר' נחמיה אומר אמר הקב"ה למשה מנה לי כהן, אמר לפני מאיזה שבט וכו' אמר לו אמנה לך משבט דן, אמר לו דבר עיקש יסור ממני שהם עובדים עכו"ם שנאמר ועבר בים צרה זה צלמו של מיכה הוא שמשה אמר לישראל פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט וכו' ואומר ויעשו להם בני דן את הפסל.

ויזנב בך על הנחשלים אחריך רבנן אמרי שבט דן שפלטו הענן, היו כולם עובדי עו"ג שנאמר ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים.

זאב וטלה ירעו כאחד ואריה כבקר יאכל תבן ונחש עפר לחמו, לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי אמר יהוה.

ומדרש אגדה ואריה כבקר יאכל תבן, לפי שמצינו שעשו נופל ביד בני יוסף שנאמר בית יעקב לקש ובית יוסף להבה וגו' אבל ביד בני שאר השבטים שנמשלו לחיות לא מצינו, לכך נאמר ואריה כבקר יאכל תבן אותם השבטים שנמשלו כאריה כגון יהודה ודן כיוסף שנמשל לשור, יאכלו את עשו שנמשל לתבן.