מקורות
ד וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום ה ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה ו ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא חן בעיניך ז וישבו המלאכים אל יעקב לאמר באנו אל אחיך אל עשו וגם הלך לקראתך וארבע מאות איש עמו
ר"ש בן לקיש פתר קריא בגליות, והארץ היתה תהו זה גלות בבל שנאמר (ירמיה ד) ראיתי את הארץ והנה תהו, ובהו זה גלות מדי (אסתר ו) ויבהילו להביא את המן, וחושך זה גלות יון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהן שהיתה אומרת להם, כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל, על פני תהום זה גלות ממלכת הרשעה שאין להם חקר כמו התהום מה התהום הזה אין לו חקר אף הרשעים כן, ורוח אלהים מרחפת זה רוחו של מלך המשיח, היאך מה דאת אמר (ישעיה יא) ונחה עליו רוח ה', באיזו זכות ממשמשת ובאה, המרחפת על פני המים בזכות התשובה שנמשלה כמים, שנאמר (איכה ב) שפכי כמים לבך,
ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין לארבעתם ופני שור מהשמאול לארבעתן ופני נשר לארבעתן
אריב"ל בואו ונחזיק טובה לאבותינו שהודיעו מקום תפלה דכתיב (נחמיה ט, ו) וצבא השמים לך משתחוים
והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא יהיה שריד לבית עשו כי ה' דבר
שופריה דיעקב אבינו מעין שופריה דאדם הראשון
עם לבן גרתי לבן דהוא רבהון דרמאי יהיבתיה בחפתי, לההוא גברא עאכו"כ. ולמה "עם לבן גרתי ואחר עד עתה" שעדיין לא נולד שטנו של אותו האיש אבל עכשיו נולד שטנו של אותו האיש דא"ר פנחס בשם ר"ש בר נחמן מסורת הוא שאין עשו נופל אלא ביד בניה של רחל הה"ד (ירמיה מט, כ): "אם לא יסחבום צעירי הצאן" ולמה קורא אותן צעירי הצאן שהם צעיריהם של שבטים:
בשכר צניעות שהית' בה ברחל זכתה ויצא ממנה שאול ובשכר צניעות שהיה בו בשאול זכה ויצאת ממנו אסתר
משל למה הדבר דומה? התבן והמוץ והקש היו מדיינין זה עם זה. זה אומר בשבילי נזרעה הארץ, וזה אומר בשבילי נזרעה השדה. אמר להן החטים: המתינו לי, עד שתבא הגורן ואנו יודעין בשל מי נזרעה השדה. בא הגורן וכשנכנסים אל הגורן יצא בעל הבית לזרותה. הלך לו המוץ לרוח, נטל התבן והשליכו לארץ, נטל הקש ושרפו, נטל את החטין ועשה אותן כרי. היו עוברים הבריות כל מי שרואהו מנשקו, היך מה דאת אמר: (תהילים ב') נשקו בר. כך אומות העולם הללו אומרין: אנו ישראל ובשבילנו נברא העולם, והללו אומרין אנו ישראל ובשבילנו נברא העולם. אמר להם ישראל: המתינו עד שיבא היום של הקדוש ברוך הוא, ואנו יודעין בשביל מי נברא העולם, הדא הוא דכתיב: (מלאכי ג') כי הנה היום בא בוער כתנור וגו'. וכתיב: (ישעיה מ"א) תזרם ורוח תשאם. אבל ישראל נאמר עליהם: (שם) ואתה תגיל בה' בקדוש ישראל תתהלל:
סתם עובד כוכבים מפעא פעי
תנא דבי אליהו לעולם ישים אדם עצמו על דברי תורה כשור לעול וכחמור למשאוי: