מקורות
ר' יוחנן בשם ר' יוסי בר חלפתא אמר אברהם שאין כתוב בו שמירת שבת ירש את העולם במדה שנאמר (בראשית יג) קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה וגו', אבל יעקב שכתוב בו שמירת שבת, שנאמר (שם /בראשית/ לג) ויחן את פני העיר, נכנס עם דמדומי חמה, וקבע תחומין מבעוד יום, ירש את העולם שלא במדה שנאמר (שם /בראשית/ כח) והיה זרעך כעפר הארץ וגו'.
אם תשיב משבת רגלך עשות חפציך ביום קדשי וקראת לשבת ענג לקדוש ה' מכבד וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר: אז תתענג על ה' והרכבתיך על במותי במתי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי ה' דבר:
עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו:
ודכולי עלמא בשבת ניתנה תורה לישראל
מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת מי שלא טרח בערב שבת מהיכן יאכל בשבת
ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך. וכי איפשר לו לאדם לעשות כל מלאכתו בששת ימים, אלא שבות כאלו כל מלאכתך עשויה. ד"א שבות ממחשבת עבודה;
ראו כי ה' נתן לכם השבת על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקמו ביום השביעי:
מזמור שיר ליום השבת וכו': מה גדלו מעשיך ה' מאד עמקו מחשבתיך: איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת: בפרח רשעים כמו עשב ויציצו כל פעלי און להשמדם עדי עד: וכו' צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה: שתולים בבית ה' בחצרות אלהינו יפריחו: עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו: להגיד כי ישר ה' צורי ולא עלתה עולתה בו:
ואני כמעט נטוי נטיו רגלי כאין שפכה שפכו אשרי: כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה: כי אין חרצבות למותם ובריא אולם: בעמל אנוש אינמו ועם אדם לא ינגעו: לכן ענקתמו גאוה יעטף שית חמס למו: יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב: ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו: שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ: לכן ישיב ישוב עמו הלם ומי מלא ימצו למו: ואמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון: הנה אלה רשעים ושלוי עולם השגו חיל: אך ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי: ואהי נגוע כל היום ותוכחתי לבקרים: אם אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי: ואחשבה לדעת זאת עמל היא הוא בעיני: עד אבוא אל מקדשי אל אבינה לאחריתם: אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות: איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן בלהות: כחלום מהקיץ אדני בעיר צלמם תבזה:
הארץ אשר אתה שוכב עליה א"ר יצחק מלמד שקפל לו ארץ ישראל.