וישב יעקב כתיב (שם נז) בזעקך יצילוך קבוציך תני כינוסו וכינוס בניו הצילו מיד עשו ואת כולם ישא רוח יקח הבל זה עשו ואלופיו והחוסה בי ינחל ארץ זה יעקב וישב יעקב:

בזעקך יצילך קבוציך ואת כלם ישא רוח יקח הבל והחוסה בי ינחל ארץ ויירש הר קדשי:

והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים:

ועתה שמע פירוש המקרא על פשוטו נכון וברור – הקב"ה ברא כל הנבראים מאפיסה מוחלטת ואין אצלנו בלשון הקדש בהוצאת היש מאין אלא לשון "ברא" ואין כל הנעשה תחת השמש או למעלה, הווה מן האין התחלה ראשונה אבל הוציא מן האפס הגמור המוחלט יסוד דק מאד, אין בו ממש, אבל הוא כח ממציא, מוכן לקבל הצורה, ולצאת מן הכח אל הפועל, והוא החומר הראשון, נקרא ליונים "היולי" ואחר ההיולי לא ברא דבר, אבל יצר ועשה, כי ממנו המציא הכל והלביש הצורות ותקן אותן: ודע, כי השמים וכל אשר בהם חומר אחד, והארץ וכל אשר בה חומר אחד – והקב"ה ברא אלו שניהם מאין, ושניהם לבדם נבראים, והכל נעשים מהם: והחומר הזה, שקראו היולי, נקרא בלשון הקדש "תוהו", והמלה נגזרה מלשונם (קדושין מ:) בתוהא על הראשונות, מפני שאם בא אדם לגזור בו שם, תוהא ונמלך לקוראו בשם אחר, כי לא לבש צורה שיתפש בה השם כלל והצורה הנלבשת לחומר הזה נקראת בלשון הקדש "בהו", והמלה מורכבת, כלומר בו הוא, כמלת לא תוכל "עשהו" (שמות יח יח) שמחוסר הו"ו והאל"ף, עשו הוא:

כי כה אמר יהוה בורא השמים הוא האלהים יצר הארץ ועשה הוא כוננה לא תהו בראה לשבת יצרה אני יהוה ואין עוד:

כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה:

רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו:

(טז) להצילך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה: (יז) העזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה: (יח) כי שחה אל מות ביתה ואל רפאים מעגלתיה: (יט) כל באיה לא ישובון ולא ישיגו ארחות חיים:

שקר החן והבל היפי אשה יראת יהוה היא תתהלל:

ותעגבה על פלגשיהם אשר בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם:

ויאמר עשו יש לי רב אחי יהי לך אשר לך:

תני חזקיה (ירמיה נ) שה פזורה ישראל נמשלו ישראל לשה מה שה הזה לוקה על ראשו או בא' מאבריו וכל אבריו מרגישין כך הן ישראל אחד מהן חוטא וכולן מרגישין (במדבר טז) האיש אחד יחטא תני רשב"י משל לבני אדם שהיו יושבין בספינה נטל אחד מהן מקדח והתחיל קודח תחתיו אמרו לו חבריו מה אתה יושב ועושה אמר להם מה אכפת לכם לא תחתי אני קודח אמרו לו שהמים עולין ומציפין עלינו את הספינה כך אמר איוב (איוב יט) ואף אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי אמרו לו חביריו (שם לד) כי יוסף על חטאתו פשע בינינו יספוק אתה מספיק בינינו את עונותיך א"ר אלעשא גוי אחד שאל את ר' יהושע בן קרחה כתיב בתורתכם (שמות כג) אחרי רבים להטות אנו מרובים מכם מפני מה אין אתם משוין עמנו בע"ז אמר לו יש לך בנים אמר לו הזכרתני צרתי אמר לו למה אמר לו הרבה בנים יש לי בשעה שהן יושבין על שולחני זה מברך לאלהי פלוני וזה מברך לאלהי פלוני ואינם עומדים משם עד שמפצעין את מוחן אלו את אלו אמר לו ומשוה אתה עמהן אמר לו לא אמר לו עד שאתה משוה אותנו לך השוה את בניך נדחף והלך לו כיון שיצא אמרו לו תלמידיו רבי לזה דחית בקנה רצוץ לנו מה אתה משיב א"ל בעשו כתיב ביה שש נפשות וכתיב בו נפשות הרבה דכתיב (בראשית לו) ויקח עשו את נשיו ואת בניו ואת בנותיו ואת כל נפשות ביתו וביעקב שבעים נפש וכתיב ביה נפש א' דכתי' (שמות א) ויהי כל נפש יוצאי ירך יעקב וגו' אלא עשו שהוא עובד לאלהות הרבה כתיב ביה נפשות הרבה אבל יעקב שהוא עובד לאלוה אחד כתיב בו נפש אחת ויהי כל נפש וגו':

ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ אשר הלכו אלהים לפדות לו לעם ולשום לו שם ולעשות לכם הגדולה ונראות לארצך מפני עמך אשר פדית לך ממצרים גוים ואלהיו:

והיה ביום ההוא אתן לגוג מקום שם קבר בישראל גי העברים קדמת הים וחסמת היא את העברים וקברו שם את גוג ואת כל המונה {המונו} וקראו גיא המון גוג:

(א)למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק: (ב) יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו: (ג) ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו: (ד) יושב בשמים ישחק אדני ילעג למו: (ה) אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו:

והיה יהוה למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד:

ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ אשר הלך האלהים לפדות לו עם לשום לך שם גדלות ונוראות לגרש מפני עמך אשר פדית ממצרים גוים:

כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם יהוה לעבדו שכם אחד:

אלוף מגדיאל אלוף עירם אלה אלופי אדום למשבתם בארץ אחזתם הוא עשו אבי אדום:

ויהי בימי אמרפל מלך שנער אריוך מלך אלסר כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים:

ויהי בימי אמרפל ג' שמות נקראו לו כוש ונמרוד ואמרפל כוש שהיה כושי ודאי נמרוד שהעמיד מרד בעולם אמרפל שהיתה אמירתו אפילה דאמרי ואפלי בעלמא דאמרי ואפלי באברהם שאמר שירד לכבשן האש ואריוך מלך אלסר א"ר יוסי ממלחייא תמן תנינן איסרין לשם אלסר כדרלעומר מלך עילם ותדעל מלך גוים א"ר לוי אתר הוא תמן מצטווח ברומי ונטלו אדם אחד והמליכו אותו עליהם א"ר יוחנן ותדעל הוה שמו ד"א ויהי בימי אמרפל מלך שנער זו בבל ואריוך מלך אלסר זה (יון) אנטיוכס כדרלעומר מלך עילם זה מדי ותדעל מלך גוים זו מלכות אדום שהיא מכתבת טירוניא מכל אומות העולם אמר רבי אלעזר בר אבינא אם ראית מלכיות מתגרות אלו באלו צפה לרגלו של משיח תדע שכן שהרי בימי אברהם על ידי שנתגרו המלכיות אלו באלו באה הגאולה לאברהם:

ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אלהם משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח:

וקרא משה לכל סבי ישראל ואמר להון נגידו וסבו לכון מן בני ענא לזרעיתכון וכוסו פסחא:

לא מרבכם מכל העמים חשק יהוה בכם ויבחר בכם כי אתם המעט מכל העמים:

דרב אומר לא עשו בית שמאי אומרים כדבריהם ושמואל אמר עשו ועשו אימת אילימא קודם בת קול מאי טעמא דמ"ד לא עשו ואלא לאחר בת קול מאי טעמא דמ"ד עשו אי בעית אימא קודם בת קול ואי בעית אימא לאחר בת קול אי בעית אימא קודם בת קול וכגון דבית הלל רובא למ"ד לא עשו דהא בית הלל רובא ומ"ד עשו כי אזלינן בתר רובא היכא דכי הדדי נינהו הכא בית שמאי מחדדי טפי.

רבי יהודה אומר, הוי זהיר בתלמוד, ששגגת תלמוד עולה זדון. רבי שמעון אומר, שלשה כתרים הם, כתר תורה וכתר כהנה וכתר מלכות, וכתר שם טוב עולה על גביהן:

ד"א ועשו ארון עצי שטים מה כתיב למעלה ויקחו לי תרומה מיד ועשו ארון עצי שטים מה התורה קדמה לכל כך במעשה המשכן הקדים את הארון לכל הכלים מה האור קדם לכל מעשה בראשית דכתיב (בראשית א) ויאמר אלהים יהי אור ואף במשכן בתורה שנקראת אור דכתיב (משלי ו) כי נר מצוה ותורה אור קדמו מעשיה לכל הכלים ד"א ועשו ארון מפני מה בכל הכלים האלה כתיב ועשית ובארון כתיב ועשו ארון א"ר יהודה ב"ר שלום א"ל הקב"ה יבאו הכל ויעסקו בארון כדי שיזכו כולם לתורה א"ר שמעון בן יוחאי ג' כתרים הם כתר מלכות וכתר כהונה וכתר תורה כתר מלכות זה השלחן דכתיב בו זר זהב סביב כתר כהונה זה המזבח דכתיב בו זר זהב סביב וכתר תורה זה הארון דכתיב בו זר זהב למה נכתבים זר ונקראים זר אלא לומר לך אם אדם זוכה נעשים לו זר ואם לאו זר ומפני מה בכולן כתיב ועשית לו ובארון כתיב ועשו עליו ללמדך שכתר תורה מעולה יותר מכולן זכה אדם לתורה כאלו זכה לכולן:

טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו:

מעוז צור ישועתי לך נאה לשבח. תכון בית תפלתי ושם תודה נזבח. לעת תכין מטבח מצר המנבח. אז אגמור בשיר מזמור חנכת המזבח: