מקורות
א"ר חנינא בכ"ה בכסלו נגמר מלאכת המשכן ועשה מקופל עד אחר ניסן וכו' והיו ישראל ממלמלין על משה לומר למה לא הוקם מיד שמא דופי אירע בו, והקב"ה חשב לערב שמחת המשכן בחדש שנולד בו יצחק.
תמינאה בהודאה וכו' ואיהו הוד תמניא יומי דחנוכה לארבעה ועשרין יומין דאינון ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, ומיד דעלה זית טרף בפיה, שריא כ"ה על ישראל בכ"ה בכסלו, ואילן אינון כ"ה אתוון דיחודא, דאינון שמע ישראל וגומר, ודא איהו חנוכ"ה חנ"ו כ"ה.
והצפיר והשעיר מלך יון וגו' הוא המלך הראשון ועמד מלך גבור וגו' ובעמדו תשבר וגו' הוא אלכסנדר מוקדון שמלך יב שנה עד כאן היו הנביאים מתנבאים ברוח הקודש מכאן ואילך הט אזנך ושמע דברי החכמים וכו' מכאן ואילך צא וחשוב לחורבן הבית, והגולה היו כותבים בשטרות למנין היונים.
ובגולה היו כותבים שטרות ליונים. כי אלכסנדר רצה להעמיד צלם בהיכל ונתפייס על מנת שיכתבו שטרות למנין יונים.
ולא אוכל לפרש, כי היינו צריכים לחסום פי המתחכמים בטבע הנמשכים אחרי היוני אשר הכחיש כל דבר זולתי המורגש לו, והגיס דעתו לחשוב הוא ותלמידיו הרשעים, כי כל ענין שלא השיג אליו הוא בסברתו איננו אמת.
אר"י משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה דולקת, אמר תאמר שהבירה הזאת בלא בעל הבירה, הציץ עליו בעל הבירה ואמר אני הוא בעל הבירה, כך לפי שאברהם אמר תאמר שהעוה"ז בלא מנהיג הציץ עליו הקב"ה ואמר אני הוא בעל העולם.
כי דרכתי לי יהודה קשת מלאתי אפרים ועוררתי בניך ציון על בניך יון
יהי שם לגוי מלמד שהיו ישראל מצוינים שם
והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנתיכם זקינכם חלמות יחלמון בחוריכם חזיונות יראו, וגם על העבדים והשפחות בימים ההמה אשפוך את רוחי
וצים מיד כתים וענו אשור וענו עבר וגם הוא עדי אבד
טבעתי ביון מצולה ואין מעמד באתי במעמקי מים ושבולת שטפני