מקורות

בראשית רבה מא ד

היה צאן ובקר ואהלים, רבי טוביה בר יצחק אמר שני אהלים רות המואביה ונעמה העמונית, דכוותה קום קח את אשתך ואת שתי בנותיך וגו', רבי טוביה בר רבי יצחק אמר ב' אוהלים, רבי יוסי ברבי יצחק אמר שתי מציאות רות המואביה ונעמה העמונית, א"ר יצחק (תהלים פט) מצאתי דוד עבדי היכן מצאתיו בסדום

רמבם מלכים יא ד

ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמות ה', הרי זה בחזקת שהוא משיח, אם עשה והצליח ונצח כל האומות שסביביו ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי.

תהלים פט כא

מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו

איכה א י

ידו פרש צר על כל מחמדיה כי ראתה גוים באו מקדשה אשר צויתה לא יבאו בקהל לך

יבמות טז א

ואמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן, מאי דכתיב: ידו פרש צר על כל מחמדיה? זה עמון ומואב, בשעה שנכנסו עובדי כוכבים להיכל, הכל נפנו על כסף וזהב, והם נפנו על ס"ת, אמרו: זה שכתוב בו לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה', ישרף באש

סנהדרין צו ב

אמר עולא: עמון ומואב שיבבי בישי דירושלם הוו, כיון דשמעינהו לנביאי דקא מיתנבאי לחורבנא דירושלם, שלחו לנבוכדנצר: פוק ותא.

משלי ה יח

יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך

פסחים קיז ב

אמר רבי שמעון בן לקיש: ואעשך לגוי גדול – זהו שאומרים אלהי אברהם, ואברכך – זהו שאומרים אלהי יצחק, ואגדלה שמך – זהו שאומרים אלהי יעקב, יכול יהו חותמין בכולן – תלמוד לומר והיה ברכה – בך חותמין, ואין חותמין בכולן.

ישעיהו מא ב

מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו יתן לפניו גוים ומלכים ירד יתן כעפר חרבו כקש נדף קשת

ילקוט שמעוני בראשית נ

את האלהים התהלך נח [ו, ט] רבי יהודה אומר למלך שהיו לו שני בנים אחד גדול ואחד קטן ואמר לקטן הלך עמי ולגדול אמר הלך לפני כך אברהם שהיה כחו יפה התהלך לפני והיה תמים אבל נח שהיה כחו רע את האלהים התהלך נח, ר' נחמיה אומר לאוהבו של מלך שהיה משתקע בטיט הציץ המלך וראה אותו אמר לו עד שאתה משתקע בטיט בוא והלך עמי הה"ד את האלהים התהלך נח ולמה אברהם דומה לאוהבו של מלך שראה את המלך מהלך במבואות אפלים והתחיל מאיר לו דרך החלון אמר לו עד שאתה מאיר לי דרך החלון בוא והאר לפני כך אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו עד שאתה מאיר לי מאספמיא וחברותיה בוא והאר לי בארץ ישראל הה"ד ויברך את יוסף ויאמר האלהים אשר התהלכו אבותי לפניו אברהם ויצחק

בראשית רבה יב ט

אמר רבי יהושע בן קרחה בהבראם באברהם בזכותו של אברהם, רבי עזריה אמר על הדא דרבי יהושע בן קרחה (נחמיה ט) אתה הוא ה' לבדך אתה עשית וגו' וכל אשר בהם כל האונקים הזה בשביל מה, בשביל אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם והוצאתו מאור כשדים ושמת שמו אברהם, א"ר יודן בהרים הגבוהים היעלים אין כתיב כאן אלא (תהלים קד) הרים הגבוהים ליעלים, הרים הגבוהים למה נבראו בשביל היעלים מה יעלה זו תשייה היא מתיירא מן החיה, ובשעה שהיא מבקשת לשתות הקדוש ברוך הוא מכניס בה רוח של תזזית והיא מקרקשת בקרניה והיא שומעת קולה ובורחת (שם /תהלים ק"ד/) סלעים מחסה לשפנים הדין טפזא מיגין תחות שקפה מן העוף בשעה שהוא פורח שלא יאכלנו, ומה בשביל דבר טמא ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו בשביל זכותו של אברהם על אחת כמה וכמה, אתמהא.

בראשית רבה לט א

ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וגו', ר' יצחק פתח (תהלים מה) שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך, אמר רבי יצחק משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום, וראה בירה אחת דולקת אמר תאמר שהבירה זו בלא מנהיג, הציץ עליו בעל הבירה, אמר לו אני הוא בעל הבירה, כך לפי שהיה אבינו אברהם אומר תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג, הציץ עליו הקדוש ברוך הוא ואמר לו אני הוא בעל העולם, (שם /תהלים מ"ה/) ויתאו המלך יפיך כי הוא אדוניך, ויתאו המלך יפיך ליפותיך בעולם והשתחוי לו הוי ויאמר ה' אל אברם.

בראשית רבה לט ח

רבי יהודה ורבי נחמיה, רי"א לך לך שתי פעמים, אחד מארם נהרים, ואחד מארם נחור, רבי נחמיה אמר לך לך שתי פעמים, אחד מארם נהרים ומארם נחור, ואחד שהפריחו מבין הבתרים והביאו לחרן, הה"ד (תהלים קי) עמך נדבות ביום חילך עמך הייתי בעת שנדבת לשמי לירד לכבשן האש, ביום חילך, בעת שכנסת אתה לי כל החיילות והאוכלסים, בהדרי קדש, מהדרו של עולם הקדשתיך, מרחם משחר, מרחמו של עולם שחרתיך לי, לך טל ילדותך, לפי שהיה אבינו אברהם מתפחד ואומר תאמר שיש בידי עון שהייתי עובד עבודת כוכבים כל השנים הללו, א"ל הקדוש ברוך הוא לך טל ילדותך מה טל זה פורח אף עונותיך פורחים, מה הטל הזה סימן ברכה לעולם, אף אתה סימן ברכה לעולם,

רשי בראשית יט א

ולוט ישב בשער סדום – ישב כתיב אותו היום מינוהו שופט עליהם

צפניה ג ט

כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כלם בשם ה' לעבדו שכם אחד

סנהדרין צז א

כי הא דרבי זירא, כי הוה משכח רבנן דמעסקי ביה, אמר להו: במטותא, בעינא מנייכו לא תרחקוה. דתנינא: שלשה באין בהיסח הדעת, אלו הן: משיח, מציאה, ועקרב.

כתובות קיא ב

א"ל: מקרא אחר אני דורש, דכתיב: כי טל אורות טליך וארץ רפאים תפיל, כל המשתמש באור תורה – אור תורה מחייהו, וכל שאין משתמש באור תורה – אין אור תורה מחייהו.