מקורות

ירושלמי מגילה ג ה

רבי בא בשם רבי חייה בר אשי אין מפסיקין בין פורים לפרה רבי לוי בשם ר"ח בר חנינה אין מפסיקין בין פרה להחודש אמר רבי לוי סימניהון דאילין פרשתא בין הכוסות הללו אם רצה לשתות ישתה בין השלישי לרביעי לא ישתה רבי לוי בשם רבי חמא בר חנינה בדין הוא שתקדים החודש לפרה שבאחד בניסן הוקם המשכן ובשני נשרפה הפרה ולמה פרה קודמת שהיא טהרתן של כל ישראל

תנחומא וארא יח

אמרו רבותינו כשם שיש לאשה ראש, כך יש לארץ ראש שנא' וראש עפרות תבל (משלי ח כו), וכשם שיש לאשה אזנים, כך יש לארץ אזנים, שנאמר והאזיני ארץ (ישעיה א ב), וכשם שיש עינים לאשה, כך יש עינים לארץ, שנאמר וכסה את עין הארץ (שמות י ה), וכשם שיש פה לאשה, כך יש פה לארץ, שנאמר ותפתח הארץ את פיה (במדבר טז לב), וכשם שיש ידים לאשה, כך יש ידים לארץ, שנאמר והארץ הנה רחבת ידים (בראשית לד כא), וכשם שיש טבור לאשה, כך יש טבור לארץ, שנאמר יושבי על טבור הארץ (יחזקאל לח יב), וכשם שהאשה עוברת ויולדת, כך הארץ, שנאמר היוחל ארץ ביום אחד אם יולד גוי פעם אחת, (ישעיה סו ח), אלו ישראל שהקב"ה מביאם ומכניס אותם פעם אחת בירושלים וירושלים תמיה, שנאמר ואמרת בלבבך מי יולד לי (כל) [את] אלה (שם /ישעיהו/ מט כא), א"ל הקדוש ברוך הוא חייך לשעה קלה אני מקבץ את גלותך, שכך אמר ישעיה, שאי סביב עיניך וראי כלם נקבצו באו לך (שם שם /ישעיהו מ"ט/ יח)

בראשית ג טו

ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב

תוספות נזיר נא א

רקב הבא מן העקב מהו – לפי שבעקבו של אדם יש בו עובי בשר שאין בו חיות ומיבעיא ליה אי גמירי ביה רקב או לא.

זוהר א כד א

אפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק אף על גב דאתמר ביה ואתה תשופנו עקב ההיא אבן דאיהי י' דיעקב דאתמר בה (שם מ"ט) משם רועה אבן ישראל לא יפסיק

מגילה יג ב

ישנו עם אחד אמר רבא: ליכא דידע לישנא בישא כהמן. אמר ליה: תא ניכלינהו! – אמר ליה: מסתפינא מאלהיו, דלא ליעביד בי כדעבד בקמאי. – אמר ליה: ישנו מן המצות. – אמר ליה: אית בהו רבנן. – אמר ליה: עם אחד הן. שמא תאמר קרחה אני עושה במלכותך – מפוזרין הם בין העמים, שמא תאמר אית הנאה מינייהו – מפורד, כפרידה זו שאינה עושה פירות. ושמא תאמר איכא מדינתא מינייהו – תלמוד לומר בכל מדינות מלכותך. ודתיהם שנות מכל עם – דלא אכלי מינן, ולא נסבי מינן, ולא מנסבי לן. ואת דתי המלך אינם עשים – דמפקי לכולא שתא בשה"י פה"י. ולמלך אין שוה להניחם – דאכלו ושתו ומבזו ליה למלכות. ואפילו נופל זבוב בכוסו של אחד מהן – זורקו ושותהו. ואם אדוני המלך נוגע בכוסו של אחד מהן – חובטו בקרקע ואינו שותהו. אם על המלך טוב יכתב לאבדם

מגילה יג ב

אמר ריש לקיש גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהם לשקליו והיינו דתנן באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים

מגילה ל א

בשניה זכור וכו'. איתמר, פורים שחל להיות בערב שבת. רב אמר: מקדימין פרשת זכור, ושמואל אמר: מאחרין. רב אמר: מקדימין, כי היכי דלא תיקדום עשיה לזכירה.